עצי חיים על התורה שנד

יהי' אסור להשכיר עצמו בפועל ותי' כיון דיכול לחזור בו אימת שירצה לאו עבדות היא כלל והנה מוזללה"ה ביש"מ פ' משפטים פי' בזה הכתוב אשר תשים לפניהם עפ"ד הנחלת יעקב דלכאורה קשה על צדקתו ית"ש שמתנהג בדרך התורה האיך מכר אותנו לעבדים והא אמר ולא עבדים לעבדים, אך התירוץ הוא כיון שבכל יום ויום זמן גאולה הוא א"כ לאו עבדות הוא כלל, וזש"ה ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם ר"ל דזה נוגע להם דהיינו לכללות ישראל דממשפטים אלו מוכח דכל יום זמן גאולה עכ"ד ע"ש. והנה בקידושין דף כ"ב ע"ב א''ר יוחנן ב"ז אוזן ששמעה על הר סיני בשעה שאמרתי כי לי בנ"י עבדים ולא עבדים לעבדים והלך זה וקנה אדון לעצמו ירצע, ויש לבאר בזה הכתוב בפ' שמות וכי אוציא את בנ"י ממצרים בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את הא' על ההר הזה והדקדוקים ידועים וי"ל דמשרע"ה שאל מה זכו ישראל שיעשה להם נס ר"ל כיון שנגזר עליהם ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה וכיון שלא נשלם הזמן מה זכו ישראל שיגאלו קודם הזמן והשיב לו הקב"ה בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את הא' על ההר הזה היינו אוזן ששמעה על הר סיני כי לי בנ"י עבדים ולא עבדים לעבדים וא"כ אין למכור אותם לעבדים ואמנם שנמכרנו לעבדים ודאי דגאולתינו אין תלוי בזמן ומוכח דבכל יום זמן גאולה ואין לעכב אותם משום שלא נשלם הזמן ועי' מ"ש בפ' וארא. וזשה"כ והתמכרתם אותם לעבדים וגו' ואין קונה אלה דברי הברית וגו' ר"ל כיון שאסור למכור אותנו לעבדים משו"ה אין קונה אלה דברי הברית ר"ל משום שאמרה תורה ולא עבדים לעבדים משו"ה אין קונה, ויתבאר המדרש והתמכרתם לעבדים לפי שאין קינה את התורה כמו אתם שקבלו התורה בסיני ר"ל מה שאתם נמכרתם לעבדים לפי שהם לא קבלו התורה על הר סיני אבל באמת אוזן ששמעה על הר סיני וכו' אסור לקנות אותנו לעבדים, ויבואר המדרש ג"כ ששאלו את ר' שמעון בתוכחה נרמז רזא דפורקנא והשיב בהאי קרא מדכתיב ואיו קונה כיון דישראל הם עבדי ה' ולא עבדים לעבדים ומזה מוכח דכל יום ויום זמן גאולה הוא וזהו רזא דפורקנא, ועי' מה שכתבתי בזה בפ' משפטים. נ צ ב י ם למען ספות הרוה את הצמאה לא יאבה ה' סלוח לו וגו' ופרש"י לפי שאוסיף פרענות על מה שעשה עד הנה בשוגג והייתי מעביר עליהם וגורם עתה שאצרפם עם המזיד ואפרע ממנו הכל ויש להבין איך נתוסף על החטא שוגג עד שיהא נחשב כמזיד ומה ענין זה לזה וגם למה לא יאבה ה' סלוח לו. וי"ל עפ"ד הרמב"ם פ"ב מה' תשובה, מדרכי התשובה להיות השב צועק תמיד לפני השי"ת ומשנה שמו כלומר אני אחר ואינו אותו השם שעשה אותן המעשים ומשנה מעשיו כולן לטובה עכ"ל והוא מדברי הגמ' ר"ה ט"ז אמר ר' יצחק ארבעה דברים מקרעין גז"ד של אדם ואלו הן צדקה צעקה שינוי השם ושינוי מעשה ע"ש, והנה בב"ק דף ס"ז גנב והקדיש הקדישן הקדש משום דאיכא יאוש ושינוי השם וכתבו התוס' אע"ג דהוי שינוי החוזר לברייתו ע"י שאלה לא תשוב חוזר דלא שכיחא ע"ש ומבואר דשינוי השם השכיח להיות חוזר לא חשוב שינוי וא"כ י"ל דה"נ לענין תשובה כיון דמדרכי התשובה היא ע"י שינוי השם ושינוי מעשה וא"כ היכא דשכיח להיות חוזר לא חשיב שינוי רק היכא דלא שכיח להיות חוזר חשוב שינוי מעשה ושינוי השם. ובזה י"ל בהא דאמרי' ביומא פ"ז האומר אחטא ואשוב אחטא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה ל"ל תרי זימני כדרב הונא אמר רב כיון שעבר אדם עבירה ושנה בה הותרה לו הותרה לו ס"ד אלא נעשית לו כהיתר ויל"ד הלשון אין מספיקין בידו דמשמע מזה דאין מועיל בידו התשובה או אין מניחין אותו והא כיון שנעשה לו כהיתר א"כ הוא חושב שלא עשה איסור ובעצמו אינו רוצה להשיב ולהנ"ל י"ל דאם עבר ושנה דנעשה לו כהיתר