עצי חיים על התורה שא

לא הי' בחינה בינינו לאוה"ע וכיון דבתורה שבע"פ כפרו להם ח"ו ולכן לא רצו לפרש לקבוע יו"ט בזמן מתן תורתינו שבע"פ אבל לנו מאמינים בתורה שבע"פ צריך לעשות יו"ט בשישי בסיון ומתחילין לספור ממחרת הפסח שבעה שבועות ועושין יו"ט ליום מתן תורתינו שבע"פ. ויתבאר הכתוב ועתה אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי דהנה בגמ' גיטין דף ס' ע"ב א''ר יוחנן לא כרת הקב"ה ברית עם ישראל אלא בשביל דברים שבע"פ שנאמר כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת ישראל, וזש"ה אם שמוע תשמעו בקולי היינו תורה שבכתב ושמרתם את בריתי היינו תורה שבע"פ אשר ע"ז נכרת ברית עם ישראל ובזה והייתם לי סגולה מכל העמים כי לכל העמים לא רצה הקב"ה ליתן להם תורה שבע"פ כי אם לישראל, ואמר הכתוב אלה הדברים אשר תדבר אל בנ"י היינו אלה הדברים שהוא תורה שבע"פ וכנ"ל, כי על פי הדברים האלה הוא תורה שבע"פ תדבר אל בנ"י דייקא ולא לאוה"ע כי רק לישראל נתנה באהבה. ויתיצבו בתחתית ההר, ובגמ' שבת (דף פ"ח) אמר ר' אבדימי בר חמא מלמד שכפה הקב"ה עליהם את ההר כגיגית ואמר להם אם אתם מקבלים את התורה מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם, חמר רב אחא בר יעקב מכאן מודעה רבה לאורייתא אמר רבא אעפ"כ הדר קבלוה בימי אחשורוש דכתיב קימו וקבלו קימו מה שקבלו כבר עכ"ל הגמ'. והנה יש בכאן הרבה שאלות, א) הקשו התוס' למה כפה עליהם ההר הא גם מקודם רצו לקבל התורה ואמרו נעשה ונשמע, ב) הקשו עוד בתוס' שם מהא דאמרי' בע"ז דף ב' ע"ב דיאמרו אוה"ע כלום כפית עלינו הר כגיגית דמשמע דאם הי' כופה עליהם לא הי' לתם תשובה והכא אמר דמודעה רבה לאורייתא, ג) הקש' הרשב"א בחידושיו למאי דאמרי' מודעה רבה א"כ דיש להם טענה למה נענשו עד שעה שקבלו בימי אחשורוש, ד) הקשה במל"מ פ"י מה' מכירה לשיטת מהר"מ דבתלוי' ויהיב באונס דמיתה אמרי' אגב אונסא גמר ומקני אע"ג דלא יהיב דמי א"כ אמאי אמרי' מלמד שכפה עליהם ההר כגיגית מכאן מודעה רבה הא הוי אונס דמיתה כדאמרי' ואם לאו שם תהא קבורתכם ובאונס דמיתה הא ליכא טענת אונס ע"ש, ה) הקשה בח"ס או"ח סי' קפ"ה דמה מודעה שקבלו באונס הא אחז"ל יקריב אותו לרצונו כופין אותו עד שיאמר רוצה אני וכתב הרמב"ם בפ"ב מהלכות גירושין בטעם הדבר דאחר שמסירין המניעה עושה הטבע את שלו ה"נ טבע הישראל לשמוע למצות קונו וא"כ מה מודעה רבה למה לא נימא כיון שכפה עליהם ההר כגיגית וסר המניעה אחר כך קבלו התורה מרצונם וכדברי הרמב"ם, ו) קושית האוה"ע בע"ז שם ששאלו למה לא כפית עלינו ההר כגיגית ונראה ליישב הכל בדרך אחד עפי"מ דאמרינן בגמ' קידושין ל"א ובע"ז דף ג' גדול המצווה ועושה יותר ממי שאינו מצווה ועושה, וכתבו התוס' בע"ז הטעם כי היצה"ר מתגבר יותר על המצווה להחטיאו [כך היא הגירסא בע"י] ומשמע דמי שאינו מצווה ועושה אין היצה"ר מתגבר כ"כ ולפ"ז י"ל דהא דישראל קבלו עליהם את התורה ואמרו נעשה ונשמע היינו קודם שהיו מצווים ועושי' דאז אין היצה"ר מתגבר כ"כ אבל אח"כ כשהיו מצווים לא רצו לקבל כיון דהיצה"ר מתגבר יותר והוא נסיון גדול ולכך לא רצו לקבל כי הי' יראים ולא האמינו בעצמם פן עי"ז שהם מצווים לא יוכלו לעמוד נגד יצה"ר אבל הקב"ה כפה עליהם ההר כגיגית כדי להגדיל הנסיון ורצה הקב"ה לזכות את ישראל שיקבלו את התורה הזאת גם בכה"ג כשהם מצווים ועושים. והשתא מיושב הכל הנה מה ששאלו אוה"ע למה לא כפית עלינו ההר כגיגית זה אינו טענה כלל דהא אדרבה כיון שלא רצו לקבל התורה כשלא היו מצווים ואין היצה"ר מיגרי כ"כ וא"כ כש"כ אם הי' כפה עליהם הר כגיגית והו' מצווים על התורה והיצה"ר מתגבר יותר עליהם בודאי שלא הי' שומרים את התורה דהא בישראל שכפה עליהם ההר לא הי' כדי שיקבלו התורה דהא כבר קבלו התורה מרצונם אלא להגדיל הנסיון עליהם וא"כ אין על האוה"ע טענה כלל על מה