עצי חיים על התורה רפה

הדין שאם הם פטורים כן מוכח אשר נמצא בידו הגביע ג"כ פטור. ויגש אליו יהודא והקשה בישמח משה הא בטענת יהודא שאמר והי' כראותו כי אין הנער ומת אין זה דברים מספיקין לעבור על שורת הדין וכי בשביל אשתו ובניו יבוטלו כל המשפטים, עוד הקשה במה שאמרו השבטים אשר ימצא מעבדיך ומת הלא אל תהי מפליג לכל דבר כי יתכן אשר גם הגביע ימצא באחד מהשקין כמו שכל אחד מצא צרור כספו בשקו עוד שם הא מתחלה אמרו בעצמם אשר ימצא מעבדך וגו' ואח"כ כשאמר הוא יהי' לי עבד מיד ויגש אליו יהודא הא אדרבא לפי דברי עצמו הוא חייב עוד יותר. ונראה לענ"ד עפ"ד הגמ' נדרים דף ס"ב דאחתי' לר' טרפון בשקא למשדי' בנהרא אמר ר"ט אוי לו לטרפון שזה הרגו שמע האי גברא שבקי' וערק אמר ר' אבוה כל ימי' של אותו צדיק הי' מצטער אמר אוי לי שנשתמשתי בכתרה של תורה ואמרינן שם דר"ט עשיר גדול הי' והוי לי' לפייסו בדמים ע"ש. ומבואר דהיכא דיש לפדות עצמו בממון אסור להשתמש עצמו בכתרה של תורה אבל היכא שא"א לפדות עצמו בממון יכול להציל עצמו בכתרה של תורה כי אין לך דבר שעומד בפני פיקוח נפש, ובזה י"ל מ"ש רש"י פ' ואתחנן צדיקים אעפ"י שיש להם לתלות במעשיהם הטובים אינם מבקשים אלא מתנת חנם דיש להבין דמשמע שהם בטוחים במעשיהם הטובים דאל"כ מאי רבותא שמבקשים מתנת חנם וא"כ יותר הי' להם לבקש בדין מאלו יבקשו מתנת חנם דהוא רק ספק אם יתמלא בקשתם, אמנם י"ל דמשו"ה צדיקים לא ירצו לתלות במעשיהם הטובים משום דכשם שאסור להציל עצמו בכתרה של תורה כך לא ירצו לבקש בתפלה משום מעשיהם הטובים דהוא ג"כ כמשתמש בכתרה של תורה דהמצות היא כמו התורה, ולפ"ז נראה דמשום פ"נ יש לבקש במעשיו הטובים דכמו דמותר להציל עצמו בכתרה של תורה משום פ"נ ה"נ כש"כ דמותר להתפלל ולתלות משום מעשיו הטובים. ויש להביא ראי' לזה מהא דאמרי' בגמ' שבועות דף ט"ו ר' יהושע בן לוי אומר להני קראי (יושב בסתר וכו') וגאני ומקשה בגמ' היכי עביד הכי והא אמר ריב"ל אסור להתרפאות בדברי תורה ומשני להגן שאני והקשו בתוס' מהא דאמרי' במס' שבת דף ס"ז לאשתא בת יומא נימא הכי וירא מלאך ה' אליו וגו' ותי' סכנתא שאני ע"ש ומבואר מכל זה דאסור לומר ד"ת כדי להתרפאות אבל היכי דאיכא סכנה מותר ה"נ י"ל דאסור להשתמש עצמו לתלות במעשים טובים אבל הירא דאיכא סכנה שרי. ויתבאר בזה הכתובים דמשו"ה אמרו אליו אשר ימצא מעבדיך ומת כי חשבו שהשופט יאחז דרכו במאי דפסקו אנפשי' וא"כ כשימצא הגביע באחד מן השקים ויתחייב מיתה בטוחים היו במעשיהם הטובים שיתפללו אל ה' בחזקה והוא יענם אבל אם לא יתחייבו רק בממון אי אפשר לבקש בדין ולתלות במעשיהם הטובים משום דאסור להשתמש בכתרה של תורה היכא דיכול לפדות עצמו בממון וע"כ הי' נוח להם יותר במאי דפסקו אנפשי' עונש מיתה דבזה מותר לבטל הגזירה ולבקש בעד שכר מצותיו דאין לך דבר שעומד בפני פ"נ, והנה כשאמר לו יוסף ליהודא הוא יהי' לי עבד וכיון דעבדות הוא רק כמו עונש ממון ואולי יכול לפדות עצמו ובכה"ג הא אסור להשתמש בכתרה של תורה ע"כ הורע ליהודא זה יותר מאלו הי' נפסק עליו העונש מאי דפסקו אנפשי' ולכן התחכם ג"כ יהודא ויגש אליו ויאמר ואיתא במדרש אין הגשה אלא תפלה והיינו שהתפלל אל ה' ואעפ"י שאין לתלות במעשיו הטובים בשביל העונש היכא שיכול לפדות בממון עכ"ז אמר יהודא ויהי כראותו כי אין הנער ומת וא"כ שייך בזה טענת פ"נ ובכה"ג שוב מותר להתפלל ולתלות במעשיו הטובים דאין לך דבר שעומד בפני פ"נ ובזה ויגש להתפלל בדין ובטוח הי' בשביל שכר מצותיו בטענה, זה שאמר והי' כראותו כי אין הנער וגו'. ועתה אל תעצבו וגו' וישלחנו א' לפניכם לשום לכם שארית בארץ וגו' להבין אומרו ועתה, גם ל"ל בארץ וי"ל עפ"מ דאמרינן בעירובין דף צ"ה המוציא תפילין מכניסין זוג זוג ר"ג אומר שנים שנים ומבואר בגמ' שם דפליגי אי שבת זמן תפילין הוא