עצי חיים על התורה רע

הרוב ע"ש ולפ"ז י"ל דת"ק ס"ל דיראה אדם א"ע וכו' ולא ס"ל העולם אחר רובו נידון משום דס"ל אין הולכין בפ"נ אחר הרוב וא"כ אפי' ח"ו רוב רשעים אינו נידון הצדיק עם רוב הרשעים רק כל אדם לפי מעשיו של עצמו הוא נידון ואם רובו זכיות מכריע את עצמו לכף זכית אבל ראב"ש ס"ל כר"י דהולכין בפ"נ אחר הרוב ולכן ס"ל שהעולם כולו אחר רובו נידון. והנה י"ל דהא דס"ל לשמואל אין הולכין בפ"נ אחר הרוב אע"ג דקיי"ל בכל מקום דאזלינן בתר רובא י"ל דהיינו טעמא דשמואל אזיל בזה לשיטתי' דאין הולכין בממון אחר הרוב וכתבו התוס' בב"ק דף כ"ז ע"ב משום דאיכא מיעוט וחזקה היינו חזקת ממון לא אזלינן בתר רובא היכא דאיכא כנגדו חזקה עיי"ש וה"נ לא אזלינן בפ"נ בתר רוב משום דאיכא מיעוט וכל אחד הוא מוחזק לעצמו וי"ל בזה הכתוב כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים למען לא ישלחו הצדיקים בעולתה ידיהם ר"ל אפי' אם הרשעים הרוב מ"מ לא יניח על הצדיקים שבט הרשע ח"ו ואמר הכתוב הטעם משום שלא ישלחו הצדיקים בעולתה ידיהם היינו לענין ממון חיישינן ג"כ למיעוט ואין הולכין בממון אחר הרוב משום שיש לזה חזקת ממון וה"נ לא אזלינן בפ"נ אחר הרוב והצדיקים הם מוחזקים בעצמם וגם אם מועטים המה ינצלו לעצמם. והנה כתב הרמב"ם פ"ג מה' תשובה אדם שעונותיו מרובים על זכיותיו מיד הוא מת בחטאו שנאמר על רוב עונך וכן מדינה שעונותיהם מרובים מאוד הוא אובדת שנאמר זעקת סדום ועמורה כי רבה וגו' ע"ש ומבואר מדברי הרמב"ם דמשו"ה נהפכה סדום ועמורה ואפי' אם הי' בהם טובים מפני שהי' עונותיהם מרובים מזכיות בכלל המדינה וא"כ לפי הנ"ל דאין הולכין בממון אחר הרוב וגם אין הולכין בפ"נ אחר הרוב הי' מקום ללמד סנגוריא עליהם כיון דצדיקים בדין היא שלא יהא נידונים בתוך רוב הרשעים א"כ לא הי' כל מדינה אובדות כמו שמפקחין את הגל גם על תשעה עכו"ם בשביל ישראל אחד שיש ביניהם כן ה"נ אם יש צדיקים בתוך העיר לא יהא אובדות העיר בשביל מיעוט הצדיקים שבקרבה ויתבארו הכתובים ויאמר ד' זעקת סדום ועמורה כי רבה היינו כפי' הרמב"ם שהי' עונותיהם רוב נגד הזכיות ולפי שהעולם אחר רובו נידון כמו דאמרינן בכל מקום דאזלינן בתר רוב ולפיכך ארדה נא ואראה וגו' אבל אברהם המליץ בעדם ואמר האף תספה צדיק עם רשע ר"ל הא בפ"נ קיי"ל דלא אזלינן בתר רובא וא"כ האף תספה ולא תשא למקום וגו' ר"ל בכלל המקום וכמו בפ"נ דמפקחין את הגל גם על העכו"ם בשביל מיעוט ישראלים שיש בתוכה ואמר עוד חלילה לך להמית צדיק עם רשע היינו בשביל רוב רשעים כי השופט כל הארץ ר"ל אם ישפוט הקב"ה כל הארץ ביחד ר"ל כל העולם לפי רובו גם אם יהי' רוב רשעים א"כ לא יעשה משפט ר"ל במשפט ממון אינו כן דאין הולכין בממון אחר הרוב משום דבעל הממון יש לו חזקת ממון וא"כ ה"נ מה"ט י"ל דאין הולכין בפ"נ אחר הרוב משום שהוא מוחזק בעצמו. א"י באופן אחר קצת עפ"מ דאמרינן בעירובין דף נ"ה ע"ב אמר רב הונא יושבי צריפין אין מודדין להם אלא מפתח בתיהם ופרש"י דירה של הוצין וערבה ואינו קבע הלכך אפי' יש הרבה במקום אחד אין חשובין עיר להיות כד' אמות וכל אחד מודד מפתח אהלו מתיב רב חסדא ויחנו על הירדן וגו' א"ל רבא דגלי מדבר קאמרת כיון דכתיב בהו עפ"י ד' יחנו ועפ"י ד' יסעו כמען דקביע להו דמי עיי"ש ולכאורה יש להבין אמאי הוי בזה קבוע, ונראה די"ל דה"ק בגמ' כיון דכתיב עפ"י ד' יחנו היינו שבחנייתן הי' בהם השראת השכינה וכיון דמלא כל הארץ כבודו ולכן אע"ג דמחנה בנ"י הי' תלתא פרסי כמבואר בגמ' שם מ"מ כיון שבתוך חנייתן הי' השראת שכינה א"כ כל בתיהם הוי כמו בית אחד בלי הפסק ולכן אע"ג דדירתן הי' דירת עראי ואינו כמו שאר עיירות דנחשב כל עיר כד' אמות מ"מ השכינה הקדושה אשר שכן אתם בלי מסך המבדיל הלכך הי' כל בתיהם כמו בית אחד ולכן כל המחנה כמאן דקביע להו דמי. וכה"ג יש לפרש ג"כ הגמ' בשבת דף ל"א דר"ש ס"ל סותר ע"מ לבנות במקומו חייב סותר ע"מ לבנות שלא במקומו פטור ופריך מכדי כל מלאכת שבת ממשכן גמרינן ובמשכן סותר ע"מ שלא