עצי חיים על התורה רסח

בח"ס יו"ד סי' רמ"ה כתב הא עינינו רואות שאפי' אחד מאלף אינו מת מחמת מילה ותי' דמצוה מגינה ומצלי אבל עפ"י דרך הטבע הי' המיעוט מתים ח"ו ע"ש, והנה בסוטה דף כ"א ע"א אם יש לה זכות תולה זכות דמאי אילימא זכות דתורה שהיתה עוסקת בתורה הא אינו מצווה ועושה היא ופרש"י וכיון דאינה מצווה אין שכרה גדול כמצווה ועושה ע"ש, ומבואר מזה דאינו מצווה ועושה אין השכר גדול כ"כ שיהא זכות דמצוה מגין ולפ"ז י"ל כיון דעפ"י הטבע מיעוט מתים ח"ו רק הזכות דמצוה מגין ומצלי וא"כ י"ל דהיינו דוקא אם מצווה ועושה ולכן הטעם שלא קיים א"א מצות מילה קודם שנצטווה דכל זמן שהי' אינו מצווה לא הי' רשאי לסכן עצמו ואין הולכין בפ"נ אחר הרוב והוא מוזהר עליו מאך את דמכם לנפשותיכם ועי' בפר"ד דרוש שני אך אחר שנצטווה אפי' מיעוט אינן מתים דגדול המצווה ועושה דבשכרה המצוה מגין ומצלי. א"י מדוע לא קיים א"א מצות מילה קודם שנצטווה עפ"ד המד"ר פ' אמור פכ"ז ר' לוי אמר משל למלך שגזר ואמר כל אכסנאין שיש כאן לא יראו פני עד שיראו פני המטרונא תחלה כך אמר הקב"ה לא תביאו לפני קרבן עד שתעבור עליו שבת שאין ז' ימים בלא שבת ואין מילה בלא שבת עכ"ל הביאו הטו"ז יו"ד סי' רס"ה ועיין מ"ש לקמן פ' שמות ולפ"ז י"ל דמשוה לא קיים א"א מצות מילה קודם שנצטווה כיון דהי' מסופק אם יצא מכלל בן נח ועי' במזרחי פ' וישב עה"פ ויבא יוסף את דבתם וגו' שבזה נחלקו גם השבטים עם יוסף ועי' בפר"ד דרוש ראשון הביא שיטת דלא יצאו מכלל בן נח להקל אלא להחמיר והדברים בזה עתיקים ועיין במקנה בקידושין דף ל"ז האיך שמר א"א את השבת הא עבר על המצוה יום ולילה לא ישבותו ע"ש מה שתי' האיך שמר השבת מספק וא"כ כיון שלא הי' ברור אצלו אם יוכל לשמור את השבת לכן היה ירא לנפשו לקיים מצות מילה דאולי לא יהי' כראוי משום שלא שמר את השבת עד שנצטווה מפי הקב"ה ועל פי הדיבור שאני ו י ר א והשענו תחת העץ ובמדרש ילקוט אתה אמרת והשענו תחת העץ חייך שאני פורע לבניך בסכות תשבו שבעת ימים וצ"ב, ונראה עפ"מ דאמרינן בגמ' ע"ז דף ג' דיאמר הקב"ה לאוה"ע מצוה קלה יש לי וסוכה שמה לכו ועשו אותה מיד כל אחד נוטל והולך ועושה סוכה בראש גגו והקב"ה מקדיר עליהם חמה וכל אחד ואחד מבעט בסוכתו ויוצא וכו' והא אמרת אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו ומשני משום דישראל נמי זימנא דמשכא להו תקופת תמוז עד חגא והוי להו צערא עיי"ש, ומבואר מזה דישראל היו בבחי' זו דאפי' אם החמה בגבורתו כתקופת תמוז ויש להם צער אפ"ה אינם מבעטים במצות סוכה וי"ל דמורשה היא לנו מא"א ע"ה שישב פתח האוהל כחום היום כדי להכניס האורחים ואמרינן בגמ' שהוציא הקב"ה חמה מנרתיקה עד שלא הי' עוברים ושבים יכולים לצאת בחוץ ועכ"ז כדי לקיים המצוה ישב אאע"ה גם כחום היום לכן בשכר זאת גם בניו אחריו ישמרו דרך ה' ומקיימים מצות סוכה אפי' אם נמשך תקופת תמוז עד חגא ויתבאר המדרש אתה אמרת והשענו תחת העץ כדי לקיים מצות הכנסת אורחים גם כשה כשהשמש בגבורתו והו"ל צערא לכן בדין הוא שיטול שכרו ואני פורע לבניך בסכות תשבו שבעת ימים וכמאמר הגמ' הנ"ל שאפי' משכה תקופת תמוז יקיימו מצות סוכה כהלכתה. מהרו שלש סאים קמח סולת וגו' וקשה הלשון אם קמח אינו סולת ואם סולת אינו קמח ובגמ' ב"מ דף פ"ז כתיב קמח וכתיב סולת, מכאן שהאשה עיני' צרה באורחים, וקשה דאדרבא משום דאשה עיני' צרה באורחים היתה צריכה לומר קמח, ומה שפרש"י היא אמרה קמח והוא אמר סולת גם על זה קשה היתכן אשר שרה אמנו לא עשתה רצון בעלה ולגרוע מאורחים ליתן לפניהם סולת כאשר אמר אברהם. ונראה עפי"ד הגמ' שבת דף ק"מ מאן דאפשר לי' למיכל פת שעורים ואוכל פת חטים