עצי חיים על התורה כו

העולמות עשו נטל עוה"ז ויעקב נטל עוה"ב וא"כ אמר יאמר עשו כי הכל מה שבידינו גזל הוא וכלו לעשו, ותי' דהא תנאי התנה הקב"ה במעשה בראשית דאם לא יקבלו ישראל את התורה יחזור את העולם לתהו ובהו שנאמר אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי ונמצא דאם לא היו ישראל מקבלים התורה מוט התמוטטה הארץ והשמים וכל אשר בהם ובאו ישראל וקבלו וקיימו הארץ ומלואה והו"ל כדין המציל מזוטו של ים ומשלולותו של נהר הרי אלו שלו ובני עשו שלא רצו לקבל התורה הנה ככל הגוים והפסידו עוה"ז וזכו בה ישראל כשקבלו התורה עכ"ד. ובזה פי' הפ' כח מעשיו הגיד לעמו היינו שהגיד לעמו ישראל התורה הקדושה שהוא מעשיו של הקב"ה כמו שאמרו ז"ל שנטל הקב"ה כלי אומנתו התוה"ק ובזה ברא את העולם ועבור זה נתן להם נחלת גוים מה שנפל בגורלו של עשו היינו העוה"ז ג"כ כי גם זה שייך לנו עפ"י דת ודין המציל מן הנהר ומזוטו של ים. וזש"ה ומלכי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין זה רומז על עניני עוה"ז שגם זה שייך לו ולבניו אחריו ויאמר ברוך אברם וגו' קנה שמים וארץ פרש"י כמו עושה שמים וארץ וי"ל דקאי על אברהם דבזה שקבל עליו התורה לשמור ולעשות קנה את השמים וארץ כדין המציל מזוטו של ים דאלמלא התורה הי' בטלין חקות שמים וארץ ולכן מגיע לו לחם ויין היינו עוה"ז ואין לבני עשו חלק ונחלה בו דהא הכל לנו הוא ומהפקירא קזכינא והיינו אשר מגן צריך בידך הקב"ה מסר לו נחלת גוים ואינו גזל בידו כיון שהכל שלנו אחרי שקבלנו התורה. ומלכי צדק וגו' בייט"ל פ' וישב מביא בשם דודו הגאוה"ק בעה"ס ארי' דבי עילאה ז"ל מווישניצא פירושו דמבואר באו"ח סי' רל"א שכל מעשיו יהי' לש"ש אפי' דברים של רשות כגון אכילה ושתי' והליכה והשינה והקימה וכל צרכי גופו יהי' כולם לעבודת הבורא ית' שיכוין שיאכל וישתה כדי חיותו לעבוד את בוראו כ"כ בשכיבה יתכוין לתת שינה לעיניו שלא תטרף דעתו בתורה מחמת מניעת השינה וכ"כ בכל הדברים יכוין לעבודתו ית"ש. וז"ש הוציא ענין זה לחם ויין ר"ל אפי' בהיותו עוסק במאכל ובמשתה בלחם ויין הוא עצמו באותו שעה כהן לאל עליון עכ"ד. ובזה נ"ל להמשיך הדברים מה שאמר הכ' וברוך אברם לאל עליון קונה שמים וארץ עפ"י דאיתא באו"ח סי' ו' סעי' א' בהג"ה ומפליא לעשות שקושר דבר רוחני בדבר גשמי, פי' ג"כ כנ"ל שנוכל לעסוק בתורת ד' תמימה אף בעסקנו בדברים גשמיים ועכ"ז אם מחשבתינו דבוקים בד' וכל חפצנו לש"ש הוא כעוסק בדברים רוחניים ובמילי דשמיא. וזש"ה קונה שמים וארץ שקושר דבר הגשמי עם דבר השמימי שגם בעסק בצרכי הגוף אם מיחד מחשבתו נוכח פני ה' הוי כעוסק בצרכי שמים ובשלחן גבוה קזכי. ויברכהו ויאמר ברוך אברם לאל עליון קונה שמים וארץ:

ברש"י כמו עושה שמים וארץ ע"י עשייתן קנאן להיות שלו, צל"ד מה הרבותא ומה חידוש בזה שהשמים והארץ המה של הקב"ה על ידי עשייתו, גם להבין סמיכת הפ' וברוך אל עליון וגו' לויתן לו מעשר מכל. ונראה לפרש ולדרוש סמוכין עפי"מ שפירשתי המדרש ושמחת בכל הטוב אין טוב אלא תורה לפיכך עומד משה ומזהיר את ישראל עשר תעשר והיא פלאי ונ"ל דהנה כבר אמרתי הטעם במה שצונו הבוב"ה ליתן תרומה ומעשר לכהנים ומשיחי ד' דהנה יחשוב האדם וידמה בלבבו כי כחו ועוצם ידו עשה לו החיל הזה ובפועל ידיו קבץ ואסף הונו ורכושו וע"כ צוה הקב"ה לתת חלק בראש מכל עמלו לאיש זר אשר לא יגע ולא פעל מאומה בפירותיו מזה ישכיל בדעתו ויזכור כי זה שיש לו אינו שלו רק הקב"ה בחסדו ובטובו נתן לו אחר כל המעשים והיגיעות שיגע ועבד בשדה ובכרם. וכעין זה איתא בס' תפלה למשה מאא"ז זצוקלה"ה (תהלים קי"ט) שש אנכי על אמרתך כמוצא וגו' כי התורה אינה באה רק ע"י יגיעה כאמרם יגעת ומצאת. ולכאורה היא שני הפכיים דמציאה באה בהיסח הדעת ולא שייך בה לשון יגיעה והפירוש הוא אם יגעת יעזרך השם ותמצא וה"ז כמציאה אחר