עצי חיים על התורה רנח

וגו' ומבואר דלקחן לעדות ועי' ברש"י שכתב דבעינן שיהא עדותן מכוונת ע"כ נתן ישעי' שמיעה לשמים והאזנה לארץ וקשה האיך יכולים שמים וארץ להעיד הא נוגעין בעדותן כדברי אוה"ע ובע"כ התי' כנ"ל דכיון שיש צדיקים שקיימו המצות זהו מספיק לבחי' איתעררותא דלתתא וע"ז העולם עומד ויכולים שפיר שמים וארץ להעיד בלי שום נגיעה כנ"ל וע"כ מסיים הכ' יערף כמטר לקחי והיינו בחי' איתעררותא דלתתא כמטר הבא מן לחות הארץ מלמטה תזל כטל אמרתי וטל הוא בא מאויר מלמעלה בלי איתעררותא דלתתא ור"ל מדבר משני הבחי' מהצדיקים שהם בבחי' איתעררוותא דלתתא וגם מאותן שאינם מתעוררים מעצמן לעבודת השי"ת הם בבחי' הטל הבא מלמעלה והשם יתב' יעזור לנו לעבדו בלבב שלם. הצור תמים פעלו וגו' שחת לו לא וגו' הלד' תגמלו זאת וגו', ונראה לפרש עפי"מ שהביא בספר אהבת ציון דרוש ב' מה שחקרו המתפלסים לאיזה צורך בקיום המצות ואזהרת העבירות אם היא צורך גבוה ובטעם מכוון או רק גזירת המלך בלי טעם כלל כדי לקבל שכר או להיפוף עיי"ש שכתב עפ"י המדרש וכי מהו איכפת להקב"ה בין שהוא שוחט מן העורף או שוחט מן הצואר הוי אומר לא ניתנו המצות אלא לצרף בהן הבריות באופן שכל הפגמים שאנו פוגמין בעונותינו וכל התיקונים שאנו מתקנין במעשינו הטובים אין שום פגם ולא שום תיקון שייך לגבי הא"ס הס מלהזכיר כזה כי הוא ית"ש השלם בכל מדותיו ואין צריך לזולתו עיי"ש, וזש"ה הצור תמים פעלו ר"ל הא"ס ב"ה הוא תמים בתכלית השלימות ואין צריך לזולתו וכל התיקונים והפגמין ח"ו לא שייכים כלל לעצמו כ"א שחת לו ר"ל כל הפגמין שאנו פוגמין ועונותינו הוא רק להפוגם לא ח"ו להקב"ה וע"ז אמר הלד' תגמלו זאת בדרך תימה ר"ל וכי יעלה על דעתיכם שהקב"ה אשר ברא העולם ויצא דבר שאינו מתוקן מתח"י וצריך לזולתו ואך רק שכל הפגמין והתיקונים שייכין רק לעצמינו. עם נבל ולא חכם הלא הוא אביך קנך הוא עשך ויכוננך ובתרגום עם נבל ולא חכם עמא דקבילו אורייתא ולא חכימו, ונראה עפימ"ש הרב האלגזי על הגמ' הנ"ל דיאמר הקב"ה אני מעיד על ישראל שקיימו את התורה ויאמרו אוה"ע כלום אב מעיד על בנו וקשה כביכול מתחלה מאי קסבר האיך יתכן שיאמר דבר שיכולין להשיבו כלום יש אב מעיד וכו' ותי' עפ"י המדרש ושמרתם את מצותי ועשיתם אותם אר"ח ב"פ אם שמרתם את התורה מעלה אני עליכם כאלו אתם עשיתם עצמיכם ע"כ מעתה כיון דע"י התורה מעלה הקב"ה עליהם כאלו עשו את עצמן והוי כאלו הולידו את עצמן שפיר מעיד עליהם הקב"ה עפ"י הד"ת עכ"ד האלגזי ועי' מ"ש בפ' עקב, וזש"ה אל אמונה לשלם לצדיקים ואין עול אף לרשעים משלם שכר צדקתם בעוה"ז ואף כי כל דרכיו משפט ע"פ הד"ת ידין ומי מעיד בכם הא כיון דהוי כאלו עשו עצמן כנ"ל שפיר מעיד עליהן הקב"ה ואמר עם נבל ולא חכם עמא דקבילו אורייתא ולא חכימו דאם ישמרו את התורה הוי כאלו עשו עצמיכם ואם ח"ו לא יקיימו את אורייתא אזי דוקא אתם בבחי' הוא אביך הוא עשך ויכננך ואם ישמרו את התורה הרי כאלו עשו את עצמיכם ונאמן לשלם לכם שכר צדקתכם באמונה ומשפט ואין עול ח"ו. שימו לבבכם לכל הדברים האלה וגו' כי היא חייכם ובדבר הזה תאריכו ימים וגו' ונראה עפ"י הידיעה כי הכל הולך אחר הכוונה ואחר כוונת הלב הן הן הדברים כי על מה שהפה מדבר ובשפתיו יביע אומר ולבו בל עמו ע"ז אמר הנביא יען בשפתיו כבדוני ולבם רחוק ממנו וכמו שאמרו בספרים הקדושים מצוה בלא כוונה כגוף בלי נשמה כי כוונת המצוה אף על פי פשוטו היא חיות המצוה ועשיית המצוה בפועל ממש היא הגוף ומובן מאליו מה בצע אם הגוף מונח בלי שום חסרון מבחוץ וכח חיוני ורוחו אין בקרבו כך בעשיית המצוה בלי כוונה היא כדבר שאין בו רוח חיים,) וזש"ה שימו לבבכם לכל הדברים ר"ל כל הדברים והמצות אשר תעשו היא רק העיקר שיהא לבם עמם בעת המצוה כי היא חייכם ר"ל החיות של