עצי חיים על התורה רלג

א"י עפי"ד האוה"ח פ' ראה עה"פ שמור ושמעת את כל הדברים האלה וגו' ע"ד אומרם ז"ל מי שהוא בעל עבירה שערי תורה ננעלו בפניו כי שערי פתחי ההבנה בדבר תורה הם סוד הקליפות המתהוים מעבירות האדם וז"ש שמור ושמעת פי' אם אתה רוצה שתעמוד על אמיתית התורה שמור המצות לבל תעבור עליהם ובזה ושמעת עכ"ל ובזה פירשתי בפ' תרומה במה שאמרו ישראל נעשה ונשמע דהוא לשון כפל וגם דקודם הי' להם לומר נשמע ואח"כ נעשה דמה יעשו אם לא שמעו מקודם מה לעשות וי''ל נעשה הוא שמירת המצות בפועל ונשמע הוא לשון הבנה בעסק יגיעת התורה וע''כ אמרו ישראל קידם ובזה שישמרו המצות לבלי יעברו עליהם ואז אח"כ ונשמע נוכל לעמוד להבין ולהשכיל אמיתות התורה, ויתבאר הכתוב אשר אנכי מצוך היום לעשותם והי' עקב תשמעון ר"ל אם מקודם תעשו ותשמרו עצמיכם לבלי לעבור את מצות ה' אז והי' עקב תשמעון ר"ל בסוף אח"ז שתשמרו עצמיכם מכל חטא בזה תשמעון לשון הבנה תוכלו לשמוע להבין ולהשכיל בדברי תורה. א"י גם ליישב קושי' המפורשים ושמר וגו' אשר בשבע לאבותיך דקשה אם יעשו כל המצות מה צריך לזכות אבות הא הם כדאי בזכות עצמם וי"ל דהנה בכל דבר הוא ית"ש המתחיל כמ"ש מי הקדימני ואשלם והמסיים והגומר ג"כ הוא ית"ש דאלמלא הקב"ה עוזרו לא הי' יכול לו ועיין ביש"מ סו"פ חיי דזש"ה ולך ד' החסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו דהא האדם רק קצת ממוצע בבחירתו ואין לו רק חלק דק וקלוש והיו רק כמסייע ולך ה' החסד דמשלם לו כאלו הי' מעשהו עכ''ד עיי''ש ויתבאר אשר אנכי מצוך היום לעשותם והי' עקב תשמעון ושמר וגו' את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך היינו כיון דכל מה שעושה האדם הוא רק חלק האמצעי אבל הראש והסוף הוא מאת ית"ש, וזש"ה היום לעשותם ר"ל היום בתחלת העשיי' וגם עבור והי' עקב תשמעון ר"ל מה שתעשו בעקב בסוף כיון דזה הכל מאתו ית"ש כנ"ל ואינו מגיע עבור זה השכר כי אם בחסד ולא בדין וע"כ ושמר וכו' אשר נשבע לאבותיך ר"ל אעפ"י דמהו שעושה האדם המתחיל והמסיים הוא בכח ד' ומה שמשלם כמעשהו הוא כי לך ה' החסד בזכות אבותינו. והי' עקב תשמעון וגו' ושמר ה"א לך את הברית ואת החסד והקשו המפורשים וכי ילמדנו לעשות ע"מ לקבל פרס והא לא משנת חסידים כן גם הלשון עקב צ"ב ונראה עפימ"ש אאזצ"ל ביש"מ פ' זו (עה"פ כל המצוה) בפי' דברי המשנה שכר מצוה מצוה דר"ל השכר של מצוה היא עיקר המצוה כי עיקר הנ"ר של השי"ת היא מנתינת השכר כי בל"ז אם תצדק מה תתן לו וכן עונש העבירה ועיקר המצוה מה שיש כביכול נחת רוח להשי"ת בנתינת השכר עכ"ד עיי"ש ובזה יתבאר דברי הכ' לעיל סוף הפרשה ושמרת את המצוה וגו' אשר אנכי מצוך היום לעשותם ופרש"י ולמחר לקבל שכרם ר"ל דתשמור המצוה שתהא כלי מוכן לקבל למחר שכרך הרבה מאוד כי הוא זה נח"ר לפני הבוב''ה והיא עיקר המצוה בקבלת השכר ואמר הכתוב והי' עקב תשמעון את המשפטים האלה היינו עקב וסוף מאת המשפטים אשר צוה ה' היא מה ושמר ה"א את הברית והחסד זהו גוף המצוה כי אך מזה יש נח"ר להבוב"ה ובזה המצוה נקראת אלא במי שנגמרה ע"י קבלת השכר. א"י והי' עקב תשמעון וגו' דקשה הלשון עקב ולמעלה כתיב אשר אנכי מצוך היום לעשותם אומרו היום צ"ב ומה שפרש"י היום לעשותם ומחר לקבל שכרם והוא מאחז"ל במס' עירובין וע"ז ג"כ קשה דהא בהך פרשה כתיב שכר עוה"ז וא"כ הוא סתירה מיני' ובי' ונראה עפימ"ש אא"ז זצללה"ה בס' ייט"ל פ' ראה עה"פ לא תעשון ככל אשר אנחנו עושים פה היום דהנה המובתן להכיר ערכו וכוונתו אם הוא זכה וצלולה או כוונתו לצורך עצמו הוא כי בהיות כוונתו זכה וצלולה יקום על מעמדו ולא יפול ממנו כי שפת אמת תכון לעד משא"כ אם כוונתו לעצמו להעשיר בעוה"ז או לשם שכר בעוה"ב או מיראת העונש אז איננו במעמד אחד כ"א פעם יצא כברק חצו ופעם יפול הנופל ממנו כמ"ש ועד