עצי חיים על התורה רלב

יעקב הוא אשר בחרתיך מכל העמים מפני שהם זרע אברהם אהבו כאמור עכ"ד ז"ל ועי' מ"ש בפ' ויחי וזש"ה והי' עקב תשמעון אם תשמעו את המשפטים רק בבחי' עקב ולא תהי' כדאי מצד עצמיכם עכ"ז ישמור ה' לך הבטחתו אשר נשבע לאבותיך דייקא היינו כנ"ל שבחר ה' אתכם מכל העמים בשביל שהם זרע אברהם אהבי ואמר הכתיב ברוך תהי' מכל העמים אעפ"י שאינם כדאי לעצמם אבל בהערכה נגד האומות ברוכים אתם לה' מכל העמים. והי' עקב תשמעון וגו' מה כתיב למעלה ושמרת את המצוה וגו' אשר אנכי מצוך היום לעשותם עפי"מ שנחלקו הקדמונים איזה עדיף אם המתאוה ומתגבר על יצרו או אם האינו מתאוה כלל דלדעת הרמב"ם מי שאינו מתאוה כלל ואין לו שום נטי' אל הרע הוא עדיף כי השלם במידותיו וחסיד יתקרי וחלקו עלי' כי אדרבה המתגבר עדיף משא"כ מי שטבעו כך א"כ במה עובד אדוניו והנה ביש"מ פ' ראה בא כמכריע דאו"א דא"ח דהתחלת האדם ודאי העיקר כהחולקים דאם נטבע כך מבטן צדיק מה פעל אבל אם ע"י מלחמתו בחזקה כבשו עד שבא לבחי' דהע"ה שהרגו להיצה"ר ומכש"כ לבחי' אברהם שהפכו לטוב מה מה טוב ועדיף מהלוחם כל ימיו כללו של דבר דבהתחלתו קי"ל כהחולקים ובסופו כהרמב"ם עכ"ד ז"ל ובזה פירשתי דברי הגמ' סוכה דף נ"ג יש מהן אומרים אשרי ילדותינו שלא ביישה את זקנתינו ויש מהן אומרים אשרי זקנתינו שכפרה על ילדותינו אלו ואלו אומרים אשרי מי שלא חטא ויש לומר ע"פ הנ"ל אשרי ילדותינו שלא ביישה את זקנתינו ר"ל בעודם בהתחלה של עבודתם בילדותם הי' בדעת שלימה בלי שום נטי' לרע מעקרם ויש מהן אומרים אשרי זקנתינו שכפרה על ילדותינו ר"ל אח"כ כשכבשו יצרם בחזקם כפרה על ילדותם דאח"כ איגלאי מילתא למפרע דגם בהתחלה כשהי' להם עוד נטי' לרע גם זה הוא לטוב דאל"כ צדיק מה פעל וכהכרעת היש"מ ואלו ואלו אומרים אשרי מי שלא חטא היינו שפירשו דבריהם דפלוגתן אם טוב הוא (כט-29) לעבוד את ה' בלי נטי' לרע או הטוב אסר בבחרותו יתגבר על יצרו בחזקה שלא לחטוא אבל עכ"פ אלו ואלו לא חטאו כלל מעולם ויתבאר ושמרת את המצוה וגו' אשר אנכי מצוך היום לעשותם ר"ל היום מיד בתחלת עבודה רק לעשותם בפועל כי בתחלת העבודה עוד יש נטי' לרע לשמור עצמו שלא יחטא אבל והי' עקב ר"ל בסוף תשמעון גם בשמיעה היינו בכוונת הלב דהוא שמיעה ג"כ יהי' בכל לבו שלא יהא נטי' לרע כלל כזה הכלל דבהתחלה צריך לכבוש היצה"ר עד לבסוף יהפכו כלו לטוב. והי' עקב תשמעון וגו' ודקדקו הלשון עקב גם תשמעון ל"ל הא כתיב אח"כ ושמרתם ועשיתם ולמעלה בסוף הפרשה ושמרת וגו' אשר אנכי מצוך היום לעשותם והי' עקב וקשה דפתח הכ' לעשותם ומסיים תשמעון דהו"ל היום לשמוע או עקב תעשון. ונראה עפי"ד הטו"ז באו"ח סי' א' לפרש דברי הטור אני מעורר השחר ואין השחר מעורר אותי דקשה סיפא למה לי, וכתב דיש ב' מיני התעוררת תחלה מתעורר מלמטה ואח"כ בא עליו התעוררת העליון לסייע לו וע"ז שיבח דוד עצמו שהי' במעלה כ"כ שהתעוררת שלו מלמטה א"צ לסיוע התעוררת שלמעלה וע"כ אמר אני מעורר השחר ומעלה זאת אינו אלא לדוד וכיוצא בו עכ"ד, ובזה פירשתי מה שאמרו ישראל והקדימו נעשה לנשמע ר"ל שקבלו עליהם אשר התעוררת שלהם יבא עליהם מעצמם מלמטה תחלה ואח"כ יבא אליהם התעוררת העליון לסייע להם והיינו שאמרו נעשה מעצמינו תחלה ואח"כ ונשמע לשון הבנה הוא התעוררת העליון לסייע להם, ויתבאר הכתוב אשר אנכי מצוך היום לעשותם ר"ל היום באותו שעה מבלי להמתין עד שיבוא ההתעוררת למעלה ואמר הכתוב והי' עקב תשמעון ר"ל בעקב בסוף היינו אח"כ כשנתעורר מעצמו אז יבא אליכם התעוררת מלמעלה ותשמעון מה שמסייע לכם מלמעלה וכמו שהקדימו במעמד הר סיני נעשה לנשמע כן בכל עת תהיו דבקים בהשי"ת והיום לעשותם ואח"כ תשמעו.