עצי חיים על התורה קצג

מעשהו וגם ח"ו בחטא ופגם אין מגרעת בזה בפעולותו ית"ש וא' עשה שיראו מלפניו ר"ל כל המצות והתיקונים אשר צוה ד' אותנו הוא רק כדי ליראות מלפניו כמלך שמצוה על עבדיו וכדי לצרף בהם את הבריות. ויקחו אליך וגו' ופרש"י לעולם היא נקראת על שמך פרה שעשה משה במדבר וצ"ב מדוע הפרה נקראת ע"ש משה יותר משאר דברים ובמדרש כתיב ביום ההוא לא יהי' אור יקרות וקפאון יקפאון כתיב דברים המכוסים מכם עתידים להיות צופים לעוה"ב, ונלע"ד ביאור הדבר דהנה אחכז"ל משל לשפחה שטינף בנה פלטין של מלך אמרו תבא אמו ותקנח צואת בנה, והקשה האלשיך אם הי' הפרה מכפרת עון העגל הי' המשל צודק אך לא כן הוא רק לטהר הטמא מת ותי' כי הנה הטמא מת בא מחטא הקדום חטא עץ הדעת עטיו של נחש ולאשר הזוהמא אשר המית את האדם כרוכה בו מתפשט לטמא הנוגע בו ורק הזוהמא היא המטמא. והנה כשעמדו בנ"י על הר סיני פסקה זוהמתן והי' נפסק המיתה והטומאה עד אחר חטא העגל שחזרו אז לזוהמתן כמקדם ונמצא טינף הנדבק בנטמא למת היא ע"י העגל לכך תבא אמו שהיא הפרה ותקנח שהיא מטהרה מטומאה זו ותקנתה מזוהמא הנדבקת בטמא למת עכ"ד האלשיך, והנה ביש"מ סו"פ ויחי מביא מה שמשה נקרא טוב משום דאין לו חלק בעץ הדעת טוב ורע וע"כ משה רבינו לא מת עיי"ש, וז"ש ויקחו אליך לעולם היא נקראת על שמך דטהרת פרה אדומה שהיא באה לתקן חטא עץ הדעת לא יוכל להיות כ"א ע"י משה שלא הי' בחטא הקדום כנ"ל כמ"ש חז"ל יבא זכאי ויכפר וז"ש המדרש דברים המכוסים מכם יהי' צופים לעוה"ב ר"ל אחר התיקון יהי' הכל צופים כמבואר בעש"מ עה"פ כי האדם יראה לעינים וגו' כי תפוח עקבו של אדם הראשון הי' מכהה גלגל חמה כלו' שהי' אדה"ר כלו שכל מכף רגלו ועד ראשו והי' תפוח עקבו משיג יותר מגלגל חמה ואחר החטא נעשה כתנות עור בעי"ן ואין בו השגה רק בלב ומוח בלבד, וז"ש כי האדם הראשון יראה מה שכתאוה לעינים ע"כ ה"א יראה רק ללב עכ"ד עיי"ש, וז"ש המדרש אחר שבא הכ' ללמדינו כיצד טהרה מחטא עה"ד והיא ע"י הפרה ואמר דברים המכוסים מכם עתה ר"ל האברים שאינם עוד בבחינת השגה כיון שאחר החטא כעשה כתנות עור בעי"ן וע"כ הם כמכוסים מלמעלה בעו"ר פרוס עליהם יהי' צופים לעוה"ב ר"ל לאחר התיקון כל האברים יהי' מזהירים ומשכילים וישיגו עין בעין כולם אורחות חיים. קח את המטה והקהל את העדה אתה ואהרן אחיך ודברתם אל הסלע לעיניהם וגו' יען לא האמנתם בי להקדישיני לעיני בני ישראל וגו' יל"ד למה צוה להוציא מים מן הסלע בהקהל דוקא גם לעיניהם למה, ונראה דעיקר הנס כדי שיהי' לעיני בני ישראל וכפל הדבר באמרו יען לא האמנתם בי להקדישיני לעיני בנ"י, גם יש להבין ענין מי מריבה אשר רבו בנ"י כי לפי הנראה יש בדברי בנ"י מן העדר האמונה וכאלו מתייחסים הכל אל הטבע כי במקום ישוב ימצא לחם ומים אבל במדבר לא מקום זרע וכו' שאינו בנמצא בטבע יד ד' תקצר ח"ו להספיק להם וקשה להבין על דור המדבר אשר בעיניהם ראו הן הן גבורתיו ונפלאותיו ית' \יסי מצרים ובים ובמתן תורה קולות וברקים ארץ רעשה ואח"כ בזמן לא כביר יעלה על דעתם כי קצרה יד ד' מהושיע להם אף במדבר בארץ לא זרועה והוא דבר פלא. ונראה לענ"ד עפימ"ש בסי' תרפ"ב באוה"ח שכח על הנסים בבה"מ יאמר הרחמן הוא יעשה לנו ניסים כו' והתבו"ש דעתו דאין להתפלל שיעשה לו נס והביא ראי' מהא דאמר בגמ' היתה אשתו מעוברת ואמר יה"ר שתלד אשתי זכר הרי זה תפלת שוא משום דאין מזכירין מעשה ניסים, והישועות יעקב מתרץ דהא דאין להתפלל שיעשה לו ניסים מכיון שאחז"ל העושין לו נס מנכין לו מזכיותיו ולפי"ז ניחא דעל נס נסתר כמו התם דאם תלד זכר אין אדם יודע אם נתהפך לזכר או אם הי' מתחלה זכר ואין בזה פירסום נס ע"ז אין להתפלל כיון שיש בזה נכיון זכות אמנם כשהנס מפורסם שהכל מכירין כי מאת ד' היתה זאת ועי"ז יתקדש שמו ית' בעולם א"כ לעומת מה שינוכו לו מזכיותיו הנה נוסף לו זכות חדש מה שע"י נתקדש שמו ית'