עצי חיים על התורה קצ

אבל בינו לבין קונו צריך להתודות ולהתחרט על החטא ע"כ צריך לעשות לעצמו ענין שמכיר חטאו ומשו"ה בפרה אדומה נעשה שתיהם שהוא אדומה וגם תמימה וזה שפרש"י לפי שהשטן ואוה"ע מונין את ישראל לומר מה המצוה הזאת ומה טעם יש בה היינו שהם רוצים לקטרג ח"ו ע"כ הם שואלים הטעם וע"כ להם יש לומר שאינה באה לכפר על עון העגל כי אם הוא חוקה, כמ"ש בקדושת לוי פ' פרה, וכמו שאמר משה לא להם צוית ואין כאן מקום לקטרג כיון שאינו על חטא וזה רק להצדיק עצמו בפני השטן והאוה"ע הם המקטריגים אבל בינו לבין קונו הוא הטעם לכפר עון העגל כמו שפרש"י, ועם זה יתבאר המדרש ביקש שלמה לידע טעם פרה ואמאי קרי לי' חוקה אמר אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני ר"ל דזהו הענין של פרה אדומה אחכמה כנ"ל דהיא ענין מושכל להתודות בינו לבין קונו ולהסתיר בפני המקטריגים והיינו אחכמה והיא רחוקה ממני דאע"ג שיודע הטעם עכ"ז יאמר שהיא רחוקה ממני הטעם כדי להסיר תלונות המקטריגים יאמר שאין שום חטא והבן. זאת חקת התורה אשר צוה ד' וגו' והקשו המפו' דהול"ל זאת חקת הפרה גם אשר צוה ל"ל, ובמדרש בקש שלמה לידע סודה של פרה אדומה אמר אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני וצ"ב. ונראה עפי"ד אא"ז זללה"ה ביש"מ פ' ויצא על אמרם ז"ל גדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה דהנה בכל מצוה יש כוונת ידועים ליחידי סגולה ויותר מזה אשר לא נודעו רק לרשב"י וחבריו או רק למשה בחיר ד' ויותר מזה אשר עקבותיהם לא נודעו לשום נברא רק המצווה ית"ש א"כ מתקן בשורשו אף מה שנעלם מכל נברא ואם אינו רק עפ"י שכל א"כ אינו יכול לתקן יותר ממה שהשכל מגיע והיינו גדול המצווה ועושה שגדול יותר ומגיע יותר והבן עכדה"ק. ויתבאר בזה בקש שלמה לידע סודה של פ"א דהא יש הרבה טעמים כדברי ר"מ הדרשן וגם כמו שביארו המפורשים כ"א לפי דעתו אולם לפי הנ"ל דהכוונות אשר נודעו לבני אדם אינו מגיע התיקון מן המצוה כ"א עד מקום שהשכל משיג והיינו שאמר שלמה המע"ה אמרתי אחכמה שידע הכוונה והתיקון אבל א"כ היא רחוקה ממני אינו יותר רק כפי שהשכל משיג אבל לא כן אם לא יחכם הרבה ולא ידרוש הטעם אז מגיע יותר למעלה ועיין מזה בינט"ל, ויתבאר דברי הכ' זאת חקת התורה אשר צוה ד' הכוונה כמו אשר צוה ד' לנו כל המצות ולא מעצמינו אנו מקיימין אותם אפי' למי שיוכל להשיג כל המצות עד שלא נתנו מפני שגדול המצווה ועושה והיינו שגדול יותר ומגיע למעלה יותר כן זאת חקת התורה צריך לקיים כל התורה מטעם חק ולא מפני הטעם והשכל שיוכל האדם להשיג כי אם מפני הטעם של המצווה ית"ש ואז נעשה התיקון בשורשו למעלה יותר מהשגת אדם. א"י אמאי קרי לי' חקה והא הטעם מבואר כמו שאמר ר"מ הדרשן עפ"ד הקדושת לוי הובא בעבודת ישראל פ' בלק על מה שאמרו חכז"ל גם אלה תשכחנה זה מעשה העגל ואנכי לא אשכחך זה מתן תורה, דהנה מי שהוא מגזע טובה ועובד את בוראו אינו חידוש כ"כ כי התורה מחזרת על אכסניא שלה משא"כ אדם שבא ממשפחת בזוי' ומשורש לא טוב ועוזב דרך הרע המושרש בטבעו והולך בדרך הטוב והישר הוא יתהלל יותר ממי שבא ממשפחה רמה ועושה טוב והנה ישראל שקבלו את התורה לא הי' דבר חידוש כי הי' אפשר לומר מעשה אבותיהם בידיהם ולא מידם וכחם הי' זאת אבל אחרי שעשו העגל מזה נראה בעליל שהי' מוטבע בהם שורש רע מאשר ישבו במצרים ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם וכיון שאח"כ עשו תשובה ונתקן החטא אז גדלה מעלתם בעיני ד' בקבלתם התורה, וז"ש גם אלה תשכחנה זה מעשה העגל כיון שעשו תשובה אבל ואנכי זה מעשה סיני לא אשכחך כלו' בעת שאזכור מעשה סיני אז לא אשכח מעשה עגל להגדיל זכותם שהגם שהי' מוטבע בהם שורש רע עד שעשו העגל עכ"ז גברו בסיני וקבלו התורה וז"ש וביום פקדי אותם לטוב ופקדתי עליהם חטאתם להגדיל זכותם עכ"ד ז"ל, ועיין בייט"ל פ' וארא ובזה י"ל ג"כ בפרה אדומה שבאה לכפר עון העגל אע"ג דכבר נתקן החטא כאמור גם אל"ה תשכחנה וא"כ למה צריך לעשות הפרה עכ"ז כיון דלא נשכח לגמרי שלא יזכר ולא יעלה על לב לעולם דהא