עצי חיים על התורה טז

לפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון כי נתינת דין הוא על מה שחטא ונתינת חשבון היא שאין אדם חפשי מבלי לקיים המצות בכל שעה ורגע א"כ באותו רגע שעבר עבירה מלבד העבירה שעשה הרי באותו שעה לא עשה מצוה וזהו החשבון שלא קיים מצוה בעת עשיית העבירה. לפי"ז נ"ל דלכך האדם אשר שב מחטאו אשר חטא צריך להביא הקרבן ממין שיש בו ריח חיים דוקא לרמז בזה אשר הוא מתחרט מעיקרו על שתים רעות אשר עשה הא' מה שעבר בפועל ממש העבירה ועל השני מה שעשה בהעלם באין רואה שום פעולת העבירה וזה עצמו היא העבירה מה שלא עשה שום מצוה בעת ההוא וע"כ בדומה לו קרבנו מן הבהמה שיש בה גוף בגשם ממשי ועוד נוסף כח חיונו שהיא רוחני, גוף הקרבן העצם והגשם שבה היא תמורת מעשה העבירה בפועל. וברוח חיים שבבהמה שהיא טמיר ונעלם בקרבה תכפר על העבירה מה שלא עשה מצוה שהיא ג"כ אין נראה במעשה העבירה. והנה י"ל שזהו חטא קין במה שדימה בנפשו הלא די לו אם לא יחטא ולא יעבור על רצונו ית"ש בפועל ממש וע"כ הביא מפרי האדמה מנחה לד' לכפר על מה שבא עבירה לידו אבל מה שביטל לעשות מצוה אמר בלבו לא פעלתי און עי"ז. וע"ז אמר לו הי"ת הלא אם תטיב שאת ר"ל אם תטיב לעשות מצוה ירצה א' את מעשיך ואם לא הטיב אף אם לא תעבור שום עבירה עכ"ז לפתח וגו' כי האדם נברא לעשות טוב בארץ ואין די בזה שלא יעבור נגד רצונו כ"א לעבדו ולעשות רצונו (יעי' מ"ש בפ' תצא) ויש לפרש בזה דברי המדרש ויצא קין פגע בו אדה"ר א"ל מה נעשה בדינך א"ל עשיתי תשובה ונתפשרתי א' כך היא גדולה כחה של תשובה מיד פתח ואמר מזמור שיר ליום השבת וכו' ויש להבין השייכות זל"ז הא דשבת לענין תשובה גם הלשון נתפשרתי קשה. ולהנ"ל יתבאר עפי"מ דאמרי' בפרק כל כתבי ל השומר שבת כהלכתו אפי' עובד ע"ז כאנוש מוחלין לו. והקשה בטו"ז או"ח סי' רמ"ב אי לא עשה תשובה שבת מאי מהני ואי עשה תשובה שבת למה לי ותי' עיי"ש. ונראה לת' דהנה בעושה תשובה מתחרט על מה שעבר עבירה והקב"ה ברב טובו וחמלתו מעביר ממנו פשעיו ונמחל לו כאלו לא עשה שום מעשה רע ולא יחשוב ד' לו עון אבל עכ"פ האיך נוכל לומר אשר ע"י תשובתו ועזיבת חטאו ירצה לפני ה' כאלו עשה מצוה באותו שעת שעשה העבירה. ודומה לזה אי' בירושלמי פ' חזקת הבתים (עי' ש"כ חו"מ סי' כ"א) אונסא כמאן דלא עביד אמרינן אונסא כמאן דעביד לא אמרינן וא"כ מכח הסברא דהתשובה לא מהני רק על עשיית העבירה אבל על חשבון העת בשעת העבירה שהי' צריך לעשות מצוה מאי מהני וז"ש הגמ' השומר שבת אפי' עע"ז כאנוש מוחלין לו ומיירי דוקא בעשה תשובה ולא קשה אי עשה תשובה שבת ל"ל כקושי' הטו"ז ולהנ"ל יתורץ דהא התשובה לא מהני רק לכפר על חטאיו מה שעבר עבירה אבל לא על מה שלא עשה מצוה בשעת עשיית העבירת ורק ע"י מה ששומר שבת כהלכתו מוחלין לו ג"כ על זה שלא עשה מצוה דהא שבת הוא שה ולא תעשה ומה שגופו נח ממלאכה ולא יעשה שום דבר הרי הוא כאלו עשה מצוה בפועל ממש וכדברי הכתוב אלה הדברים אשר צוה ה' לעשות אותם הרי דשביתה ממלאכה ביום השבת יקרא בשם ''לעשות'' עשי' בפועל ממש וע"כ בזכות שבת נתעורר עליו זכות שנחשב לו ג"כ מה שלא עשה מצוה כאלו עשה מצוה כמו בשבת דג"כ נחשב לו מצוה אף במה שלא עשה שום עשי' ומקיים מ"ע בשמירת שבת. וז"ש המדרש א"ל מה נעשה בדינך פי' בהדין כנ"ל במה שעשה העבירה דזה מקרי דין וא"ל עשיתי תשובה ונתפשרתי דייקא ר"ל רק מחצה דהתשובה לא מהני רק על הדין היינו על עשיית העבירה אבל על חשבון היינו מה שלא עשה מצוה בשעת עשיית העבירה מצד הסברא לא מהני התשובה כנ"ל וע"כ רק נתפשרתי מיד פתח ואמר מזמור שיר ליום השבת דע"י השבת יחשב לו ג"כ כאלו נעשו מצותיו ית"ש ונחשב לו כאלו עשה מצוה בפועל ממש כמו בשבת דהוי כקיום מצותיו בקום ועשה רק במה שהגוף נח ושבת ממלאכה והבן. ולפי הדברים האלה יתבאר ג"כ המדרש בפ' שמות הבה נתחכמה רצו לבטל השבת והיא תמוה' ולהנ"ל יתבאר דהנה מצינו במדרש כשהיו ישראל על