עצי חיים על התורה קנא

שיעשו אח"כ נברא העולם וע"כ הם קודמין למעשה בראשית דהא הן הי' בבחי' אתערותא דלתתא לכל מעשה בראשית וע"כ הם כאלו קדמו לכל מע"ב כיון שהקב"ה יודע ועד מראש קורא הדורות ונחשב מעשיהם להיות תחלה וע"כ קודמים למע"ב במעשיהם הטובים לא זכה אומרים לו יתוש קדמך כיון שבאמת בעת הבריאה אחרי ככלות הכל נוצר אח"ז האדם ואם חיו לא זכה במה נחשב עכשיו לתחלה וע"כ יתוש קדמך ואמר המדרש ג"כ זכה נוחל שתי עולמות עוה"ז ועוה"ב כיון שמעשיו נחשבין תחלה לאתערותא דלתתא בעת הבריאה והוא מקיים עי"ז העולם כמו"ש במשנה ליתן שכר טוב לצדיקים שמקיימין את העולם ואם ח"ו לא זכה עתיד ליתן דין וחשבון על שמאבדין העולם כיון שבמעשיו נחסר האתעררותא דלתתא אשר עי"ז נברא העולם והבן. אשה כי תזריע וילדה זכר וטמאה שבעת ימים במדרש הה"ד תן חלק לשבעה אלו ז' ימי נדה וגם לשמונה אלו ח' ימי מילה אמר הקב"ה אם שמרת ימי נדה אני נותן לך בן ואתה מולו לשמונה ימים הוי וביום השמיני וכו' ונראה דהנה גמר אומר הכתוב כי לא תדע מה יהי' רעה על הארץ ולכאורה לפי המדרש מה ענינו לכאן ויתבאר לע"ד דהנה לעיל בפ' בא כתיב ראו כי רעה נגד פניכם ופירש"י כוכב אחד ששמו רעה אמר להם פרעה רואה אני באיצטגנונית שלי אותו כוכב עולה לקראתכם והוא סי' דם והריגה והפך ה' את הדם לדם מילה שמל יהושיע אותם. נשמע מזה דאם יש לישראל בנים זכרים ומלים אותם מהפכים אותו כוכב רעה לדם מילה אבל אם אין להם בנים זכרים להמול במה יתהפך אותו הכוכב לטוב וז"ש תן חלק לשבעה אם שמרת ז' ימי נדה אני נותן לך בן שנימול לשמונה ואמר הטעם כי לא תדע מה יהי' רע על הארץ היינו אם לא יהי' לך בן שנימול ל"ח לא תדע במה יהי' להפוך את הכוכב ששמו רעה ובזה יתבאר הסמיכות מה כתיב למעלה אני ה' המעלה אתכם מארץ מצרים וגו' להבדיל בין הטמא וגו' אשה כי תזריע וילדה זכר היינו כי ה' המעלה אותנו מארץ מצרים להטיב לנו ולא ברעה הוציאנו כי הפך את הרעה לטוב והיינו לדם מילה ולכן להבדיל בין הטמא ר"ל לשמור ז' ימי נדה ובשכר זאת יתן ה' בן שנימול לשמונה על ידי שתבדילו בין הטמא. לכן אשה כי תזריע וביום השמיני ימול:

אשה כי תזריע וילדה זכר ופירש"י כשם שיצירתן של אדם אחר כל בהמה חי' ועוף במעשה בראשית כן תורתו מתפרשת אחר תורת בהמה חי' ועוף. ובמדרש הנ"ל הה"ד אחור וקדם צרתני זכה אומרים לו אתה קדמת לכל מעשה בראשית לא זכה אומרים לו יתוש קדמך ונראה עפי"מ דאי' בסנהדרין מפני מה נברא אדם בע"ש שאם תזוח דעתו עליו אמר לו יחוש קדמך במע"ב ולכאורה קשה להבין דמשמע דמזה יבא ללמוד מדת ענוה מפני שיתוש נברא בתחלה ומה בכך. ויש לומר לפי"נ היד אפרים באו"ח פי' קס"ז בהא דמקשים אהדדי הא דאמר"י דאסור לטעום קודם שיתן לבהמתו ויליף לה מקרא דכתי' ונתתי עשב בשדך לבהמתך והדר ואכלת ושבעת וכתיב א' אומר ותשת העדה ובעירם ותי' ביד אפרים דהטעם דאסור לשתות קודם משום דכל אדם אין להחזיק עצמו לזכאי שלפעמים אין לו זכות רק שאוכל בזכות הבהמה כדאיתא במדרש בעובדא דאלכסנדר מוקדן ולכן בהוצאת מים מן הסלע שהי' לפי נס ע"כ האדם קודם לבהמה עי"ש וז"ש בגמ' הנ"ל שאם תזוח דעתו עליו אומרים לו יתוש קדמך במע"ב היינו דמשו"ז נברא הבהמה קודם מפני שאם אין זכות לאדם ניזון בזכות הבהמה וע"כ גם ביצירה נברא הבהמה קודם ואומרים לו לאדם יתוש קדמוך שהבהמה קודם והאדם ניזון בזכות הבהמה וז"ש במד"ר זכה אומרים לו אתה קדמת לכל מע"ב היינו שאם באמת זכה הוא קודם לבהמה לכן אם הוא בדרך נס הוא רק בזכות אדם הוא קודם לבהמה ואמר הכ' הכא שמדבר בתורת האדם שמתפרשת אחר כל בהמה מפני שנברא כן כפירש"י והטעם שנברא האדם אחר הבהמה מפני שלפעמים האדם ניזון בזכות הבהמה וע"כ אמר המדרש דאם זכה נעשה לו נסים והוא קודם לבהמה והבן