עצי חיים על התורה קמו

וכמו שהמים קדמו לעולם שהי' קודם כל נברא כן הבע"ת ע"י חרטה הוא כמו שלא בא עד כעת לעולם וכן הגר שנתגייר הוא כקטן שנולד דמי ועד שנתגייר הוא כמו שלא בא לעולם וצריך נמי משו"ז טבילה במים, והנה אהרן הכהן כשאמר לו משה קרב אל המזבח פרש"י שהי' אהרן בוש וירא לגשת משום מעשה שהי' וכל העושה עבירה ומתבייש בו מוחלין לו כל עונותיו וזהו עיקר התשובה הכנעה ומרדות בלבו של אדם לפני ממה"מ יותר ממאה מלקיות כמבואר בגמ' וע"כ היתה שמחה גדולה לפני הקב"ה בו ביום השמיני שהי' אהרן בוש כיום שנבראו בו שמים וארץ ר"ל דהבע"ת הוא כמו קודם כל הנבראים כנ"ל והוא והוא דומה ממש כיום שנבראו שמים וארץ שהי' בעת ההוא קודם כל הנבראים שהי' אז חידוש העולם בכל מעשי בראשית ומי כאהרן שהי' בוש ממנו ית"ש והי' בע"ת גמור וע"כ היתה שמחה גדולה לפני הקב"ה כיום שנבראו בו שמים וארץ. כי היום ה' נראה אליכם, ולהלן הוא אומר וירא אליכם כבוד ה' גם תיבת היום צ"ב, ונראה עפימ"ש ביערות דבש דבעשי"ת אז באים הרהורי תשובה בלי התעררותא דלתתא, ובזה מפרש בתפלה למשה עזרי מעם ד' בלי התעררותא דלתתא אימת עושה שמים וארץ דהיינו בר"ה עת הבריאה של שמים וארץ ובזה יתבאר דהנה במגילה (דף יו"ד) איתא אותו היום שמחה גדולה הי' לפני הקב"ה כיום שנבראו בו שמים וארץ כתיב הכא ויהי ביום השמיני וכתיב התם ויהי ערב ויהי בקר עיי"ש וא"כ מבואר דביום השמיני של מילואים היתה שמחה לפני הקב"ה כיום הבריאה וע"כ גם בעת ההוא היתה התעררותא דלעילא בלי התעררותא דלתתא, וזש"ה כי היום ביום השמיני שהוא כיום הבריאה ד' נראה אליכם מעצמו בלי התעררותא דלתתא אבל אח"כ אמר הכתוב וירא אליכם כבוד ד' היינו אם תעוררו עצמיכם מקודם כי הכל נעשה בהתעררותא דלתתא. זה הדבר אשר צוה ד' תעשו וירא אליכם כבוד ד' ובמדרש ילקוט אשר צוה ד' תעשו אותו יצה"ר תעבירו מלבבכם והנ"ל עפימ"ש א''ז זצלה"ה בס' יש"מ פ' יתרו על המדרש בשעה שאמרו ישראל נעשה ונשמע נעקר יצה"ר מלבם בהקדם הא דאי' במס' ברכות (דף ל"ה) בא וראה שלא כדורות הראשונים דורות האחרונים דורות ראשונים הי' מכניסין פירותיהן דרך טרקסמון כדי לחייבן במעשר דורות אחרונים מכניסין פירותיהן דרך גגות כדי לפטרן ממעשר, וי"ל דאלו ואלו כוונתם לשמים וללמד זכות על האחרונים דבאמת נתנו מעשר ועשו אך לפטור כי היכי דלהוי כאינו מצוה ועושה ומצד הסברא אינו מצוה ועושה עדיף דמ"ט דמצווה ועושה עדיף הוא משום דמגרי יצה"ר וידוע דכל הגדול מחברו יצרו גדול הימנו א"כ בדורות הראשונים דהי' גדולים א"כ מצווה ועושה חשוב להכניס דרך טרקסמון ודורות אחרונים דיצה''ר קלוש א"כ אינו מצווה ועושה חשוב לכך הכניסו דרך גגות, והייצא מזה דלולא יצה"ר אינו מצווה ועושה עדיף, והנה כאן אמרו ישראל נעשה ונשמע נעשה קודם לנשמע וקשה למה לא אמרו נשמע ונעשה דמצווה ועושה עדיף לזה אמר המדרש בשעה שאמרו נעשה ונשמע נעקר יצה"ר מלבם א"כ אינו מצווה ועושה עדיף, ושפיר הקדימו נעשה לנשמע עכ"ד הקדושים, ועפי"ז פרשתי דברי רש"י בפ' צו אין צו אלא זירוז מיד ולדורות היינו מכח הצווי גדול כח היצר וצריך זירוז יותר מיד (היינו בדורות ראשונים) ולדורות (אף בדורות האחרונים דיצה"ר קל עכ"ז מכח הצווי יתגבר היצר) וז"ש המדרש זה הדבר אשר צוה ד' תעשו אותו יצה"ר תעבירו מלבבכם כלומר אם ד' צוה א"כ יתגבר היצה"ר וע"כ אמר המדרש זה יצה"ר תעבירו מלבבכם וכנ"ל והבן. וירא אליכם כבוד ד' ויאמר משה אל אהרן קרב אל המזבח וגו' פרש"י שהי' אהרן בוש וירא לגשת ואמר לו משה למה אתה בוש לכך נבחרת, ונראה לפ' עפימ"ש בתפלה למשה סי' י"ז אני בצדק אחזה פניך וגו' כי בנהמא דכסופא מתבייש למחמי אפין באפין והנה המקבל צדקה יש לו נהמא דכסופא אבל אנ' בצדק ר"ל אף שאני מקבל צדקה מהשי"ת רק דנ"ל סברא נכונה דידוע דקוב"ה משלם מדה כנגד מדה א"כ מי שמקיים בחייו שויתי ד' לנגדי תמיד שהשי"ת תמיד לנגד עיניו וכמו שפרשו יראו את ד' קדושיו שהם רואין אותי ית' בכל מקום