עצי חיים על התורה קלג

שבת ילמדנו הכ' אשר כשישראל עושים רצונו של מקום מלאכתם נעשית ע"י אחרים. ונראה עפי"ד הרמ"א באו"ח סי' ר"צ דב"ב שאינם עוסקים בתורה כל ימי השבוע יעסקו יותר בתורה בשבת ות"ח אשר יעסקו בתורה כל ימי השבוע ימשיכו בעונג אכילה ושתי' שהרי מתענגין בלימודם כל ימי השבוע עיי"ש, ובזה יל"פ משאה"כ וקראת לשבת עונג לקדוש ה' מכובד דהנה מבואר במס' ברכות פ' כ"מ דבעושה רש"מ מלאכתו נעשית ע"י אחרים, וזהו מקרי קדוש ה' כי הוא המקדש עתותיו לשמים ואינו מבלה מעשיו וימיו בהבלי עוה"ז וא"כ מי שהוא קדוש ה' יכול לענג את השבת בעונג אכילה ושתי' אבל ב"ב העוסקים בכל השבוע במלאכתן צריכים לעסוק בתורה ביום השבת, וזש"ה וקראת לשבת עונג היינו באכילה ושתי' לקדוש ה' מכובד כיון שאינו עוסק בכל השבוע במלאכה ונעשה ע"י אחרים ע"כ הוא יקרא לשבת עונג באכילה ושתי', וזה ירמוז בקרא ששת ימים תעשה מלאכה ע"י אחרים דאם עושים רש"מ מלאכתן נעשית ע"י אחרים ושייך זה הכא לענין שבת דייקא דיש נפק"מ לענין עונג שבת אשר חילוק יש בין בעלי בתים ובין הת"ח כמבואר ברמ"א הנ"ל. ראו קרא ד' בשם בצלאל ובגמ' בצלאל על שם חכמתו נקרא בשעה שאמר הקב"ה למשה לך אמור לבצלאל עשה לי משכן ארון וכלים הלך משה והפך ואמר לו עשה ארון וכלים ומשכן וכו' א"ל שמא בצל אל היית וידעת אמר רב יודע הי' בצלאל לצרף אותיות שנבראו בהן שמים וארץ שנאמר וימלא וגו' בחכמה ובתבונה ובדעת וכו' עיי"ש, ויל"ד למה הפך משה ממה שאמר לו הקב"ה וגם לשון בצל אל היית צ"ב, וגם יל"ד למה הי' צריך בצלאל לצרף לענין עשיית המשכן אותיות שנבראו בהן שמים וארץ וכמו דמשמע שם בגמ'. ונראה עפ"י המדרש ה' צלך מה הצל כשהוא שוחק הצל שוחק כנגדו וכשהוא בוכה הצל בוכה כנגדו כך הקב"ה כבי' צל, ומבואר בקדו"ל בשם הבעש"ט דהכוונה הוא כאשר הוא באתעררותא דלתתא ככה איתער לעילא, והנה ביע"ד דרוש א' כתב דהנה בתשובה כן הדבר דצריך להתעוררת דלתתא והאדם צריך לעשות מעט בתשובה ואח"כ הקב"ה עוזר לו כאמרם ז"ל הבא לטהר מסייעין אותו, אמנם בעשי"ת בעת ההוא שהי' בריאת העולם בלי עובדא דלהתא גם הקב"ה מעורר אותנו בתשובה בלי התעוררת דלתתא כעין מעשה בראשית רק אדרבה הוא נמצא מקודם לעורר לבנו בתשובה עכ"ד. ולפי"ז י"ל במשכן וכלים כן הוא דהכלים הם הצינורים שיבא בהם השפעה לישראל וכמו שאמרו חז"ל דמשלחן בא עושר ומהמנורה השפעת החכמה וכמו כן בכל הכלים שבמקדש הם רומזים להשפעת רב טוב לישראל והיינו ע"י המשכן שרומז להשראת השכינה כאמור ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם וע"י השראת השכינה על הכלים יכולים הכלים לקבל ההשפעה ולכן הי' סבור משה דקודם צריך לעשות הכלים שיהי' מוכנים לקבל וזהו בבחי' אתעררותא דלתתא להכין עצמו במה לקבל השפעת הטובה ואח"כ המשכן היינו השראת השכינה שנתעורר ע"י התעררותא דלתתא שיבא השראת השכינה וזהו אח"כ התעררותא דלעילא אבל הקב"ה אמר למשה לעשות קודם המשכן ואח"כ הכלים עפי"ד הגמ' מגלה (דף י') דביום השמיני של מלאים היתה שמחה לפני הקב"ה כיום שנבראו בו שמים וארץ, ומבואר דקדושת המשכן ועבודתו היתה בבחי' בריאת שמים וארץ וע"כ דכל עבודתו הי' כעין זה דהתעררות דלעילא נמצא לנו מקודם שנתעורר מעצמינו וא"כ יש לעשות מקודם המשכן ואח"כ הכלים ויתבאר בזה דמשה אמר לבצלאל בצל אל היית היינו כיון דכל העולם מתנהג שהם בבחי' ה' צלך דהקב"ה הוא בבחי' צל ולכן אמר לו משה שיעשה הכלים ואח"כ המשכן כדי שיהי' בבחי' צל דמשמע דהתעוררת בנו מקודם מלמטה וע"ז אמר בגמ' יודע הי' בצלאל לצרף אותיות שנבראו בהם שמים וארץ ולכן ראה וידע דגם המשכן היא בזה הבחינה כמו בתחלת הבריאה כמו"ש בגמ' הנ"ל וע"כ אמר לעשות תחלה המשכן ואח"כ הכלים כמו שהי' בעת הבריאה שהי' קודם התעוררת ממעל וכן במשכן הי עד"ז והבן. ויבאו האנשים על הנשים כל נדיב לב ופירש"י עם הנשים וסמוכין עליהם, יש לפ' עפי"ד הגמ' גיטין דף כ"ב במשנה הכל כשרין לכתוב את