עצי חיים על מועדים עו

מזה ע"י התשובה מאהבה ישיג חיות דהול"ל דהתשובה מועיל שיהי' מהעבירות מצות אבל ענין חיות מאן דכר שמי' גם לבאר דברי המדרש ויצא קין פגע בו אדה"ר א"ל מה נעשה בדינך א"ל עשיתי תשובה ונתפשרתי א"ל כך גדלה כחה של תשובה מיד פתח ואמר מזמור שיר ליום השבת ויש להבין למה שאל אדה"ר אך את קין דוקא לענין תשובה וגם מה ענין שבת אצל תשובה גם הלשון נתפשרתי צ"ב גם מה שהקשו המפורשים מה חטא קין שהביא מפרי האדמה מנחה לה' הא כן הוא המדה לעבוד לה' במה אשר ברכו ה' וקין הי' עובד אדמה לכן בדין הי' להביא קרבנו ממין הברכה אשר לו

ונראה עפמ"ש בס' דרך אמת לפרש הא דכתיב מכל משמר נצור לבך כלומר מכל משמרת שתרצה לעשות העיקר נצור לבך כי ממנו תוצאות חיים לכל האברים ואם הלב נשמר ממילא כל האברים ואחז"ל צדיקים לבם ברשותם ובהיות הלב מסור בידו וברשותו אזי יכול להקדישו ולמסרו לשמים משא"כ אם אין הלב ברשותו א"י להקדישו כמ"ש חז"ל ב"ק דף ס"ט גזל וכו' שניהם א"י להקדישו זה לפי שאינו שלו וזה לפי שאינו ברשותו וזש"ה נשא לבבינו אל כפים שיהי' מסור בידינו אז אל א' בשמים נוכל להקדישו לשמים עכ"ד הנחמדים ובזה פי' א"ז זללה"ה בייט"ל סו"פ האזינו שימו לבבכם דייקא שיהי' הלב שלכם ואמר הטעם למה דוקא שימו לבבכם עז"א כי הוא חייכם כי הלב הוא עיקר חיותו של האדם ובלעדו א"א לחיות ובזה פי' עוד שם ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר וגו' ואחז"ל לכם משלכם דהנה אמרו במדרש אתרוג דומה ללב ועל כן אם הוא אינו שלו פסול מפני שאינו יכול להקדיש דבר שאינו שלו ואינו ברשותו אך אם לבו ברשותו וכ"כ כל האברים יכול להקדישן לשמים עכ"ד ז"ל עיי"ש באריכות ובזה יש לפרש הכתוב ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות וי"ל דהנה אמרו חז"ל סנהדרין דף ע' עץ שאכל אדה"ר אתרוג הי' שנאמר ותרא האשה כי טוב העץ איזה אילן שעצו נאכל כפריו אין אתה מוצא אלא אתרוג עיי"ש ויש לומר דהזהיר הקב"ה רק על אתרוג אשר בא מהתערובות כיון שהוא דומה ללב וצריך להיות הלב אצלו ברשותו בלתי שום תערובות רע בטוב רק כולו מוקדש לשמים ואמר הכתיב ומעץ הדעת היינו אתרוג שהוא דומה ללב ולכן נקרא עץ הדעת כמו שאמרו הלב מבין וא"כ הדעת הוא מהלב וע"כ האתרוג קראו הכתוב עץ הדעת וכיון שיש בו תערובות טו"ר לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות כיון דהלב עיקר חיותו של אדם וצריך שמירה יתירה וממנו נשאף החיות לכל האברים

ובזה יש לומר מה שחטא קין שהביא מפרי האדמה קרבן לה' דהנה אמרי' בגמ' סוכה דף ל"ה דבעינן אתרוג שיהא בו היתר אכילה ואם אינו ראוי לאכילה לא מיקרי לכם דצריך שיהא ראוי לכל צרכיכם עי' פירש"י שם ולפי"ז י"ל דגם בקרבן דכתיב אדם כי יקריב מכם קרבן לה' ואחז"ל בסוכה דף ל' אי לפני יאוש מכם אמר רחמנא והאי לאו דידי' היא עיי"ש ואם כן גם בקרבן צריך שיהא הקרבן ראוי לאכילה ואם לא כן אינו מיקרי מכם שיהא שלו לכל צרכיכם וגם בקרבן העיקר הוא הלב כמו באתרוג וכמשה"כ זבחי א' רוח נשברה לב נשבר ונדכה א' לא תבזה וכיון שהוא כנגד הלב לכן הזהירה התורה שיהא שלו וברשותו ואז יכול להקדיש את לבו לשמים ע"י הקרבן ועל כן קין שהביא מפרי האדמה ואמרו חכז"ל שהביא פשתן ממין שאינו ראוי לאכילה לכן לא ירצה לריח ניחוח אבל הבל שהביא מבכורות צאנו דבר הראוי לאכילה ומיקרי לכם על כן וישע ה' אל הבל ואל מנחתו ונמצא מכל זה שחטא אדה"ר שאכל מעץ הדעת אתרוג שהוא דומה ללב שהי' בו תערובות רע בטוב וכמו שידוע ע"פ טבע דהנאכל מתהפך אל עצם האוכל ולכן מוליד תכונה ההוא שיש במאכל להאוכל ועל כן העץ הדעת טוב ורע שהוא דומה ללב נתהפך אל הלב שהי' בו אח"כ טו"ר וכיון שאינו ברשותו לא הי' יכול להקדישו לשמים וכן הי' עבודת קין שלא הקריב קרבן הראוי לאכילה כיון שלא הי' לבו ברשותו להקדישו לשמים וכל דבר שאינו ראוי לאכילה לא מיקרי לכם ויתבאר המדר' ויצא קין פגע בו אדה"ר א"ל מה נעשה בדינך כלומר שאל ממנו מה נעשה