עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › עצי חיים על מועדים

עצי חיים על מועדים ע

Atzei Chaim Moadim 70 · עצי חיים על מועדים · free full Hebrew text

Open in the reader →

אמר לעבדיו תנו מכס למוכסים אמרו לו והלא כל המכס שלך אמר להם ממנו ילמדו כל עוברי דרכים ולא יבריחו עצמם מן המכס אף הקב"ה אמר אני ה' שונא גזל בעולה ממני ילמדו ויבריחו עצמם מן הגזל וכתב במהרש"א שם דלכך נקט בקרא קרבן עולה מפני שכולה כליל והכל שלו אבל חטאת ואשם ושאר קרבנות ודאי דגזילה גמורה הוא כיון דנאכלין ולא הוי דומה למשל כלל רק בעולה הוא דגם גזל מותר להקריב שכולה קריבה לגבוה ומתחלה עולם ומלואה שלו הוא והוי ממש דומה למשל עכ"ד המהרש"א עיי"ש ומוכח בזה דחטאת ואשם דנאכלין מהדין אין להקריב כשהוא גזל דאיך יבוא קרבן לעצמו מה שאינו שלו אבל עולה שהיא כולה כליל וכולה לגבוה סלקא מהדין הי' מותר להקריב כיון שהוא לגבוה והכל שלו אך משום כדי ללמד לברוח מן הגזל גם עולה אין להקריב כשהוא גזל ועי' מיש בזה פ' ויקרא ליישב דברי הרמב"ם פ"ה מה' איסורי מזבח ועפי"ז יש לומר דלכך פשיטא בכל מקום דגזול אסור משום מצוה הבאה בעבירה כיון דבכל המצות מותר לעסוק שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה כמ"ש התוי"ט במשנה אל תהי' כעבדים המשמשים עמל"פ שאין ר"ל שהעבודה עמל"פ אסורה שמ"מ עבודה הוא אלא שאם יעבוד לתקות שכר או למניעת עונש אינו במעלה כמו העובד מאהבה שאין לו שום פני' בעבודתו ורצה התנא להודיענו שנהי' מן העובדים מאהבה עכ"ד וא"כ כיון שמותר לעבוד עמלק"פ הרי בכל המצות יש בהן הנאת הגוף לעצמו וכמו חטאות ואשמות דנאכלין ומהדין פסולין כשהן בגזילה כמו כן אם מצרפה לתשלום גמול שאין לך הנאה לעצמו גדולה מזו בודאי דהוא גזילה גמורה ופסול משום מהב"ע ולפ"ז י"ל דבאתרוג הו"א דגם בגזול לא שייך מהב"ע כיון דבסכות זמן שמחתינו עת תשובה מאהבה לא למענינו כ"א רצונינו וכל כונתינו בלתי לה' לבדו א"כ הוא דמי לעולה שכולה לגבוה סלקא דמהדין מותרת אף בגזול כנ"ל ולכן איצריך קרא לאפוקי דאף באתרוג שבא בימי החג שאז זמן לעבוד את השי"ת מאהבה כמשה"כ ושמחתם לפני ה"א והו"א דגם הגזול מותר וילפינן מקרא לכם משלכם להוציא את הגזול דהא גם עולה אינו קרב בגזל כדי ללמוד לברוח מן הגזל

ובזה נלע"ד לומר דמשו"ה תשובה מיראה אינה נעשית העבירות כזכיות אע"ג דמקיים מ"ע דושבת משום דלכאורה י"ל דליכא מצוה למ"ד דמצוה הבאה בעבירה אינו מקיים בזה מצוה א"כ גם מ"ע דתשובה כיון דהמצוה בא ע"י מה שעשה עבירה א"כ לא עדיף ממצוה הבאה בעבירה דלא מיקרי מצוה אמנם בתשובה מאהבה כיון דהוא כולה לגבוה ולא להנאת גופו כלל ע"כ לא חשוב מהב"ע כיון דאינו מכוין להנאת עצמו באמת ליכא משום מהב"ע והא תינח בתשובה מאהבה אבל בתשובה מיראה שפיר דלא נעשו העבירות כזכיות כיון דהתשובה היא להנאת עצמו שוב שייך משום מהב"ע

ויתבאר שובה ישראל עד ה"א כי כשלת בעונך וכדברי חז"ל דמיירי בתשובה מיראה והוי לי' עוד מכשול ואמר הכתיב קחו עמכם דברים ושובו אל ה' היינו שישובו מחמת אהבה שהוא אל ה' ולא להנאת הגוף לעצמו כי אם תהי' התשובה בלתי לה' אז כל תשא עון וקח טוב ר"ל מהעבירה שהוא עון תקח טוב הוא המצוה ולא הוי מהב"ע ע דמאהבה אין נעשה מצוה הבאה בעבירה כיון שהוא כולו קודש לה', ויתבאר דברי המדרש דהנה ראובן שבלבל יצועי אביו הי' כונתו בזה למצוה שתבע עלבון אמו כמו שפירש"י בפ' וישלח שאמר אם אחות אמי היתה צרה לאמי שפחת אחות אמי תהא צרה לאמי וא"כ קיים בזה מצות כיבוד אם עכ"ז כיון דהי' עבירה וא"כ הוי ג"כ מהב"ע ולא הוי מצוה ולכן וישב ראובן אל הבור שחזר ושב בתשובה על שעשה מהב"ע וזשה"מ מעולם לא חטא אדם בזמן שעשה מצוה לפני כלומר בשעה שעשה מצוה שהוא לפני יעשה עבירה ובזה חטא ראובן והיינו שעשה מהב"ע וכה"ג לא מצינו באדה"ר ובקין שעשה העבירה בזה שעשה המצוה וע"כ בשכר זאת בן בנך פותח בתשובה תחלה לעשות מהעבירות זכיות ולא אמרי' דהוי מהב"ע וכמו שאמר הכתוב כל תשא עון וקח טוב שיעשה מהעון טוב ולא הוי מהב"ע כיון דבתשובה מאהבה כולה לגבוה סלקא וכן בראובן