עצי חיים על מועדים סד

לומר לדידי שוה לי חמש סלעים כ"א בדרכו להתייקר עיי"ש על מקומו תדרשנו ועיי' עוד בלח"מ פ"ה מה' שבועות אם נשבע שלא יאכל ואכל דברים שאינן ראוים לאכילה פטור כיון שנשבע קודם שלא יאכל הרי גילה דעתו שאותה האכילה שיאכל אח"כ אינה חשובה אצלו וכן אם נשבע שיאכל ואכל דברים שאינן ראוים לאכילה יצא ידי חובתו דמסתמא מסיק אדעתי' שבכל מה שיאכל חשוב אצלו כדי לקיים שבועתו עיי"ש ובזה יתבאר הטעם דאמרי' בישראל מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה ומחשבה רעה אינו מצרפה למעשה משום דיש לומר דהעבירה וכן העושה מצוה אינם נחשבים לדבר שלם כי אם לעושיהם שניהם יחד במחשבה עם המעשה יחדיו ידובקו אבל מחשבה טובה וכן להיפך מחשבת עבירה ח"ו אינו רק חצי דבר והוי כמו חצי שיעור והנה מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה אע"ג דמחשבה טובה אינו מצוה בשלימות אבל מ"מ הא בחצי שיעור של מצוה ג"כ מצוה עביד ומשו"ה מחשבה טובה הוא כמצוה דהא מושבע מהר סיני לקיים מצותיו ית"ש משו"ז אמרי' דבחצי שיעור ג"כ מצוה אבל מחשבה רעה אין מצרפה למעשה דהא כבר מושבע ועומד מהר סיני שלא יעבור על מצותיו ית"ש והיכי שנשבע שלא לאכול לא אמרינן ח"ש אסור מה"ת דלא שייך חזי לאיצטרופי וה"נ כן דכותי' משו"ה לא שייך לומר לצרף המחשבה למעשה דהא בודאי לא יעבור על העבירה דהא כבר נשבע עלי' שלא להרע והא תינח בישראל אבל לא כן באוה"ע שלא עמדו רגליהם על הר סיני וכמ"ש בגמ' שבת דף קמ"ה מפני מה כותים מזוהמין שלא עמדו על הר סיני ולכן אצלם מחשבה רעה הקב"ה מצרף למעשה משום דח"ש היא ג"כ אסור מה"ת אבל מחשבה טובה אין מצרף למעשה כיון שהם מזוהמין כנ"ל בזה הוי כאלו כבר גילו דעתם על עונם משו"ה אינו מצטרף המחשבה למעשה שיחשב לשיעור שלם

והנה ידוע מ"ש בספר נזיר השם בהקדמה במה שאמרו חז"ל בגמ' עירובין דף י"ג פלוגתא דב"ש וב"ה אי נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא נמנו וגמרו נוח לו שלא נברא יותר משנברא ופי' המהרש"א במס' מכות הלשון נמנו וגמרו ר"ל שמנו מנין המצות ורבו הלאווין שהם שס"ה שמגיע עליהם עונש על העשין שהם רמ"ח שמקבלים עליהם שכר וקרוב להפסד יותר משכר משו"ה גמרו דנוח שלא נברא ע"כ ואמנם לפי"מ דמבואר בקידושין דמחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה ומחשבה רעה אינו מצטרף א"כ יש בקיום עשה שני פעמים רמ"ח פעם אחד על המעשה ופ"א על המחשבה משא"כ בל"ת לא נחשב רק המעשה א"כ שוב נפיש ויותר השכר על ההפסד ולכן טוב מה שנברא משלא נברא עכ"ד עיי"ש והשתא יתבאר הגמ' העולם נזדעזע על לאו דלא תשא דהא לפי הנ"ל משו"ה מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה ומחשבה רעה אין מצרפה למעשה משום שכבר ישראל הם מושבעים ועומדים מהר סיני והם על כל התורה בלאו דלא תשא כאשר נתבאר והנה משום שמחשבה טובה הקב"ה מצרף למעשה ומחשבה רעה אינו מצרף למעשה משו"ז טוב שנברא משלא נברא וזה שאמר העולם נזדעזע על לאו דלא תשא פי' דהא משום הלאו דלא תשא אמרי' מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה ולכן נוח לו לאדם מה שנברא וזה הוא כל העולם דהא כל העולם לא נברא אלא בשביל האדם ובשביל הלאו דלא תשא נוח לאדם מה שנברא ועל זה העולם עומד כנ"ל וז"ש ג"כ בגמ' העולם נזדעזע אלאו דל"ת מ"ט אילימא משום דחמירא וכו' אלא משום דכתיב ונקה וכו' ובשאר העבירות מנקה הוא לשבים וכאן אפי' לשבים אינו מנקה בלא פרעון ויתבאר לפי הנ"ל דהא פי' המפורשים דהא דאמרי' דזדונות נעשה לו כזכיות היינו משום דהקב"ה מחשב מחשבת התשובה ג"כ למעשה משא"כ מחשבת העבירה וכיון דמעשה התשובה מכפר על מעשה העבירה ממילא אין המחשבה של העבירה מועלת כלום ומחשבת התשובה נעשה לו כזכיות עיי' במקנה בקידושין שם ד"ה עולא ובדרושי חוות יאיר אור החוזר עיי"ש וז"ש דבשאר העבירות מנקה הוא לשבים ואין כאן שום רושם העבירה דהא נעשה מהעבירה זכיות משום מחשבת התשובה וממחשבה זו נעשה מצוה והא תינח על שאר עבירות אמרינן דלאחר התשובה מחשבה מועלת שתעשה מצוה כיון שכבר נשבע על