עצי חיים על מועדים נג

ולכן כתיב והא' נסה את אברהם ולא כתיב את יצחק דהא יצחק לא נתנסה בבחי' זו כי אם במצות עשה הבא מסטרא דרחמי וזשה"מ יחיינו מיומים היינו משני ימים הראשונים שהלך לשחוט את יצחק וקיים בבחי' מ"ע ע"ז יחיינו בעוה"ב חיי נצחי ביום השלישי שקיים אאע"ה שלא לשוחטו וא"כ בזה קיים גם מצוה שהיא בין בני אדם ומגיע שכר טוב בעוה"ז וגם בעוה"ב לכן על זה יקימנו בעוה"ז ונחי' לפניו בעוה"ב דהא על מצוה שבין אדם לחבירו אדם אוכל פירותיהן בעוה"ז והק"ק לעוה"ב וז"ש כי עתה ידעתי כי ירא א' אתה ולא חשכת את בנך את יחידך ממנו היינו בזה שלא שחט את יצחק ממנו בעבור מצותיו ית"ש א"כ בזה הוא ירא א' היינו שקיים מל"ת וזש"ה ה' יראה אשר יאמר היום ופירש"י ה' יראה עקדה זו לסלוח לישראל בכל שנה ולהצילם מן הפרעניות ויל"ד הא ענין העקידה לא נאמר לו היום כי אם זה שלשה ימים מקודם ואדרבה היום נאמר לו אל תשלח ידך אל הנער ולהנ"ל יתבאר דהא בזכות שאמר לו להביא את יצחק לעקידה לא התפלל אאע"ה להצילם מן הפרעניות שהוא שכר עוה"ז דהא שכר מצוה בהאי עלמא ליכא אבל במה שנאמר לו היום היינו ביום השלישי שלא לשוחטו וקיים ג"כ מצוה בין אדם לחבירו בזכות זה ביקש אאע"ה ה' יראה אשר יאמר היום לסלוח לישראל ולהצילם מן הפרעניות בכל שנה ע"י זכות של היום השלישי ולכן נתברך בזה כי ברך אברכך בכפלים שתי ברכות היינו בעוה"ז ובעוה"ב דהא על מצוה שבין אדם לחבירו מגיע לו שכר כפול בעוה"ז והק"ק לעוה"ב

מד) תקעו בחדש סופר וגו' כי חק לישראל הוא משפט לא' יעקב ויל"ד דמתחיל בחק ומסיים במשפט גם למה אצל ישראל כתיב חק ואצל יעקב כתיב משפט גם להבין המאמר באין מליץ יושר מול מגיד פשע תגיד ליעקב דבר חק ומשפט וצדקינו במשפט

ונראה דהנה בגמ' ר"ה דף ט"ז א"ר יוחנן למה תוקעין בשופר של איל אמר הקב"ה תקעו לפני בשופר של איל כדי שאזכור לכם עקידת יצחק בן אברהם ומעלה אני עליכם כאלו עקדתם עצמיכם ויל"ד למה האריך בסיום הדבר ומעלה אני עליכם וכו' הלא זה הוא העיקר בשופר כדי להזכיר לנו זכות העקידה וי"ל דהנה בר"ה יכתבון וביו"כ יחתמון מי יחי' וכו' וגם כי זכר כל היצור לפניך בא וא"כ בימים ההם זמן תשובה לכל הוא אבל מחמת יראה ופחד מהדר גאונו מלך יושב על כסא דין וגם מלאכים יחפזון וחיל ורעדה יאחזון והנה העיקר התשובה לא מחמת יראת העונש כי אם מחמת יראת רוממותו ית"ש ובאופן כזה צריך לשוב אל ה' כי ע"י העונות נתרחק מה' והוא הבדל בינו לבין אלקיו ולבו אטום וסתום באין מבין כי זה כל האדם ובמה יתרצה אל אדוניו כי אם יטהר את לבו ומוחו וכל חושי' וכלתה נפשו לה' לא מחמת יראת העונש אך כי זה עצמו הוא לו לזכות ועונג אם יוכל להתאמץ מעתה ועד עולם בתורת ומצות ה' ויפה שעה אחת בעוה"ז מכל חיי עוה"ב, והנה כי לא כל האדם זוכה לזה לבוא למדריגה זו תיכף והיום הזה דא ר"ה קדוש הוא לא' ורק בתשובה אמיתות וטהר גברא לזכות במשפט ביום הכסא

והנה אזללה"ה ביש"מ פי' הכתוב כי עתה ידעתי כי ירא א' אתה כי יש הפרש בין ירא את א' כי את הא' היינו מפני הבא מא' היינו מעונשו אבל ירא א' היינו מרוממותו והנה באיוב נאמר ירא א' וכן אמר השי"ת לשטן אעפי"כ אמר השטן החנם ירא וגו' נתנסה וכן הי' קטרוג על אברהם ולכן נתנסה ונתגלה שאינו מיראת העונש שאין לך עונש גדול מזה בטבע שישחוט בעצמו את בנו יחידו והיינו עתה ידעתי כי ירא א' דייקא אתה הואיל ולא חשכת עכ"ד ולפ"ז י"ל דבגמ' דקאמר מעלה אני עליכם כאלו עקדתם עצמיכם היינו בזכרון העקידה ביום ההוא יעשה ה' ככה לנו לטובה אות כמו שהי' באברהם שעשה מעשה העקידה לא מפני יראת העונש כי אם מיראת רוממותו כן הכי נמי מעלה הקב"ה עלינו כאלו עקדנו עצמינו לפניו ית"ש מחמת יראת רוממותו וזאת עצה היעוצה לנו להסר מעלינו מסטין ומקטרג כי ביראת העונש עי"ז יש עכ"פ קטרוג כמו שהי' באיוב ובאברהם אבל הקב"ה מעלה עלינו כאלו עקדנו עצמינו