עצי חיים על מועדים ה

גדולה עבירה לשמה דהנה הארץ הוא סוד ארץ העליונה השכלות הסתכלה והבינה כיון שהאדם קרוב לחטא מחמת יצרו הרע ואז ח"ו יבא פגם גדול ע"י חטאו ולא יועיל לו שום תיקון ותשובה אשר לזאת התחכמה ושינתה היא תחלה צווי הבוי"ת שאח"כ כשיחטא האדם יהי' לו אמתלא טובה מפני ששורש גופו הוא מן האדמה, והיא כבר שינתה מרצון הבוי"ת ע"כ זאת גרמה לו לאדם למרות פי שמו יתב' וא"כ אין גדול כ"כ פגם האדם נמצא שעשתה בזה עבודה גדולה לש"ש עכדה"ק

ועפי"ז י"ל המקרא הנ"ל היש בה עץ היינו אדם כשר שיגין עליהם בזכותו ואם אין שלא נמצא אדם כשר כזה לפי שגם היא לא תיקן מעשיו כראוי אז והתחזקתם, תחזקו עצמיכם בזה ג"כ ויהי' לכם זאת למליץ אחרי כי אין בכח מנהיגכם להגן עליכם במעשי' הטובים מה יעשו פשוטי עם הנאים אחריו כנ"ל דמלך נכנס תחלת כדי שהעם ינצלו בממנ"פ וכ"ת המנהיג גופו מה יענה שלא שמר מצות ד' כראוי לזה גמר אומר ולקחתם מפרי הארץ היינו מה שהארץ לא עשתה רק עץ עושי פרי ושינתה ממאמר השי"ת את זה תקחו להמליץ טובה כי פגם הארץ גרמה לחטא האדם. וזאת י"ל היתה ברכת יצחק אע"ה ליעקב ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ד' שבקשת יצחק אע"ה היתה שהקב"ה ברוב רחמי' וחסדי' יראה זכות לבני' ואמתלא טובה להקל מעליהם עונשם כמו שהיתה בתחלת הבריאה שהקב"ה צוה להארץ שתוצא עץ פרי טעם עצו כטעם פרי' והיא שינתה ועשתה עץ עושי פרי והיתה זאת בכוונה ללמד זכות על תולדותי' בטענה הזאת, וזה ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ד' ריח השדה אשר ברכו ד' בשעת הבריאה שתוצא עץ פרי טעם עצו כטעם פרי' והיא שינתה ממאמר השי"ת כדי ללמד זכות על בנ"י וע"כ דרשו חז"ל א"ת בגדי' אלא בוגדי' דעל אלה היתה תפלת יצחק לבקש עליהם שיסלח להם הקב"ה בטענת השדה אשר ברכו ד' ומשם נלקח האדם הרי שבין כך ובין כך יש לנו מליצה ישרה כמו שכתבנו למעלה בפירש היש בה עץ אם אין כנ"ל ווה היא ענין בקשתינו באין מלין יושר מול מגיד פשע תגיד וכו' כלומר באם אין לנו מליץ טוב שיגן עלינו בזכותו דהראש והמנהיג אינו כדאי להגן בעבורנו ע"כ בטענה זאת גופי' נזכה במשפט אחרי כי מנהיגם אינו חף מפשע איך יזכו פשוטי העם וזה באין מליץ יושר וכו' להגן בעדינו אז בטענה הזאת גופי' צדקינו במשפט לטובה

ובזה הנני אומר ג"כ דברי התנצלות להצטדק נפשי כי מדוע ולמה זה ראיתי על ככה לעמוד לפני העדה לשרתם בעבודת הקודש ועבודת משא דבר ד' בדברי כבושין ומוסר בעוד שיודע אני את מך ערכי גם לא היטבתי את מעשי ואין מהצורך לפרט כאן הדברים שבלב אבל תמכתי יתידותי במשנה מס' יומא פרק ג' אמר להם הממונה צאו וראו אם הגיע זמן וכו' מתתי' בן שמואל אומר האיר פני כל המזרח עד שבחברון והוא אומר הן ופירש הרע"ב ז"ל כדי להזכיר זכות אבות מזכירין חברון ע"כ. חזינן מזה דממה דמזכירין חברון מקום משכן כבודם של האבות הקדושים הוי כאלו הזכירו שמותם ותפארתם, וע"כ בעמדי במקום הזה אשר עמדו אבותי הקדושים יתעורר זכותם להגן עלינו ובעדינו כמו שראינו שאפילו אם מזכירין רק מקום האבות בחברון נתעורר זכותם וא"כ עמידתי פה במקום הזה בודאי יזכור הקב"ה זכות אבותי הקדושים ויצדיק אותנו במשפטינו לטובה

וי"ל גם על כונה הזאת דברי יצחק אבינו ע"ה ראה ריח בני כריח השדה אשר ברכו ד' שדה אשר ברכו ד' היא חברון מקום משכן האבות אברהם יצחק יעקב אשר בהזכר המקום של חברון יתעורר זכותם וזאת היתה ברכתו ליעקב שבהזכר שמו יתעורר זכותו על בניו כמו מקום חברון וזה ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ד' שיתעורר ע"י זכות ישיני עפר אבותינו הקדושים זי"ע לטוב הרי דכל מגמת האבות הקדושים הי' שיזכו לפניו יתב' גם דורותיהם אחריתם ובזה יש לומר כי גם אדה"ר יציר כפיו של הקב"ה לא הי' ראוי לאותו מעשה ורק מאת ד' היתה זאת ללמד זכות לדורותי' שיבואו אחרי' שימצאו מענה להצדיק אותם באמרם כי הם באים מכחו ולאשר שהיא התחיל בפגם וע"כ הם עלולים לחטוא והי' העבירה לשמה,