עצי חיים על מועדים שטו

לאפותה ביו"ט עכ"ד וכתב בפנ"י דכוונתם בזה דמהאי טעמא דפת נאפה יפה לא שייך להתיר כי אם שיש עוד סברה להתיר כגון שהוא כולה של ישראל או משום הואיל דמיקלעי אורחים דמשום הואיל לחודא נ"כ לא שרי ובצירף שני הטעמים מותר עיי"ש וא"כ מיושב קושי' הפליתי דיאפו ביו"ט שתי לחם משום שהפת נאפה יפה דהא כיון דשתי הלחם הוא של גבוה יאסור לאפותה דלכם ולא לגבוה וג"כ לא שייך הואיל ומקלעי אורחים ובכה"ג לא שרינן משום שהפת נאפה יפה לחודא כמו דאסור לאפות ביו"ט עיסה של נכרים משום לכם ולא לנכרים אפי' עם פת של ישראל בתנור

אמנם קשה לפ"ד התוס' פסחים דף מ"ו ע"ב בשתי הלחם דאין אפייתן דוחה יו"ט והקשו ואמאי אין דוחה יו"ט הא איכא למימר הואיל ואי בעי פריק לה שאין התנור מקדשן שאם הי' מקדשין א"כ יפסלו בלינה כיון דאופין אותן קודם יו"ט ובזה הוכיחו דהואיל להתיר לא אמרי' עיי"ש וא"כ לפ"ז קשה שוב קושי' הפליתי אמאי לא יאפו שהל"ח ביו"ט משום שהפת נאפה יפה וכו' ואין לומר דמשום הא לא שרינן כי אם ע"י הואיל והא באמת גם הכא י"ל הואיל ואי בעי פריק לה כקושי' התוס' אע"ג דמשום הואיל לחודא לא שרינן כמ"ש בתוס' דהואיל להתיר לא אמרי' אבל עכ"פ מהני לומר הואיל שיהא מותר לאפות משום שהפת נאפה יפה דהא כי איכא נמי הואיל שוב שייך להתיר משום שהפת נאפה יפה

וליישב זה נלע"ד דע"כ לתנא דס"ל דשתי הלחם אין אפייתן דוחה יו"ט ולא אמרי' דיאפו שתים ושלש פת עמו ומותר לאפות ביו"ט משום שהפת נאפה יפה וכו' מוכרח לומר דס"ל דתנור מקדש וא"כ לא שייך הואיל ואי בעי פריק ומשו"ה אין להתיר ביו"ט משום שהפת נאפה יפה ולפ"ז י"ל דמזה הוכיח הרמב"ם דהתנור מקדש ואפ"ה אין אפייתן דוחה יו"ט ולא איפסלה בלינה דהא ע"כ למאן דס"ל דאינה דוחה יו"ט ס"ל דהתנור מקדש ולא מיפסל בלינה והא דהקשה בגמ' אלמא תנור מקדש ואין דוחות את השבת איפסלה בלינה ומשמע דהא בהא תליא היינו דוקא למאי דקאי הכא למאן דס"ל דשתי הלחם אפייתן דוחה יו"ט דמהא דתנן ואינן דוחות את השבת משמע דדוחה יו"ט ועיי' בישמח משה פ' אמור וא"כ אין הכרח לומר דאע"ג דתנור מקדש לא מיפסל בלינה וע"כ הי' מסתבר בגמ' לומר דמיפסל בלינה אבל לתנא דס"ל דאין אפייתן דוחה יו"ט וקשה קושי' הפליתי אמאי לא יאפו השתי לחם עם פת אחר לצורך יו"ט וא"כ מוכרח לומר דלא מיפסל בלינה וע"כ הרמב"ם דפסק דאפייתן אינה דוחה יו"ט כת"ק לקמן דף ק' וע"כ שפיר פסק דאפייתן מבפנים ואפ"ה לא מיפסל בלינה ואין דוחה את השבת ויו"ט וי"ל דהני תנאי בהא פליגי דמאן דס"ל דמיפסל בלינה סבור דדוחה יו"ט ולמאן דס"ל לא מיפסל בלינה ס"ל דאין דוחה יו"ט משום דאין יכול לאפותה עם שאר פת לצורך יו"ט דהתנור מקדש

ב) ובדרך אחר יש ליישב דברי הרמב"ם דהנה בתוס' לעיל דף צ"ד הקשו בהא דפליגו באפייתן אי דחיא שבת דלמ"ד תנור מקדש דחיא שבת משום דאי אפי לה מאתמול איפסלה בלינה הא בין למר ובין למר קערות נתקדשו ונראה לע"ד ליישב קושי' התוס' דהנה בישועת יעקב סי' רנ"ד הקשה לפי דברי הירושלמי דלענין לחם הפנים איני קדוש עד שנתקרמו כל פניו וא"כ מאי מקשה הש"ס אלמא תנור מקדש ואינן דוחות את השבת ומיפסל בלינה הא משכחת לה שיגמור אפייתה בשבת ולא יפסול בלינה כגון שקרמו פניו מע"ש והיינו פנים המדובקים בתנור דאז כבר חשוב קרמו פניו לענין שבת ומה"ת בנתבשל כמאב"ד אין בו בישול עוד ויוכל לגמור ולאפותו בשבת עד גמר קרימת פנים לענין לחה"פ ולא מיפסל בלינה דהרי אין התנור מקדש עד שיקרמו כל פניו ע"ש ולע"ד י"ל דאה"נ לענין לחה"פ משכחת לה שלא יהא נפסל בלינה אבל במשנה דתנא גם שתי הלחם דאינו דוחה שבת ובזה לא קאמר הירושלמי שצריך שיקרמו כל פניו וא"כ אם התנור מקדש קשה בשתי הלחם הא נפסל בלינה אפי' לא נקרם כל פניו כמו בשבת דהוי קרמו פניו ושפיר מקשה אמאי אינן דוחה