עצי חיים על מועדים רעט

חורין כנ"ל והכי ע"מ זה יצאנו ממצרים שלא לשתעבד עוד אך בעניני העוה"ז כ"א לעבדו ית"ש בכל עת וע"כ אמור לו בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים היינו שעיקר שיעבוד מצרים הי' אשר משעובדים היינו לעסוק כל היום בעניני העוה"ז וחירות שלנו הוא לעסוק בדברי תורה ולכן דברי התורה הזאת אינו נקרא עבודה כי הם חיינו ועיקר החירות שלנו לי ולא לו אלו הי' שם לא הי' נגאל כיון דלפי רשעתו גם לאחר קבלת התורה הוא כעבד בעיניו וכמו שהי' בעת שיעבודו במצרים ומה לו הכא ומה לו התם ע"כ לא הי' נגאל

ה) וכל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח יתבאר עפימ"ש בקדושת לוי הטעם שאנו קורין חג הפסח ובתורה הקדושה נאמר חג המצות עפ"ד הגמ' ברכות דף וא"ו תפילין דמארי עלמא מה כתיב בהו מי כמוך ישראל גוי אחד פי' דהקב"ה משבח לישראל וישראל משבחין למאריהו והנה השם פסח מורה על שפסח על בתי בני ישראל והוא שבח של המקום ומצות מורה על שלא התמהמו והוא שבח לישראל וע"כ בתורה הקדושה כתיב חג המצות שבח של ישראל ואנו אומרים חג הפסח שבח של הקב"ה עכ"ד והייני ע"ד שכתבו כשאני לדודי אז דודי לי והנה הטעם שלא התמהמו במצרים כבר מבואר כדי שלא ישתקעו ח"ו בטומאת מצרים וע"כ בזה שלא התמהמו הוא שבח לישראל שרצו לקבל עליהם קדושה יתירה להיות נפשם חופש מטומאת מצרים וערות הארץ ההוא וז"ש ואפי' כלנו חכמים כלנו נבונים וכו' היינו שגם אם בעת צאתנו ממצרים היינו חכמים ונבונים וא"כ אין שבח לנו במה שיצאנו ממצרים ולא התמהמנו כי אם השבח כולו הודו לה' כי טוב שעשה לנו אבל אנו לעצמינו אין לשבח אותנו ועכ"ז מצוה עלינו לספר ביציאת מצרים כדי לספר שבח המקום ב"ה וטובתו עלינו וע"כ כל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח דבזה שאנו משבחים ומפארים לה' כן דודי לי ר"ל הקב"ה משבח אותנו וע"כ גם אם אנו חכמים ומשבחים לה' הרי זה משובח מאת ה' מן השמים

ובזה יש לפרש משה"כ והי' כי יאמרו אליכם בניכם מה העבודה הזאת לכם ואמרתם זבח פסח הוא לה' ודקדקו המפורשים הא זה שאלת בן הרשע וא"כ למה נאמר ואמרתם זבח וגו' הא התשובה לבן הרשע הוא בעבור זה עשה ה' לי כמו שפירש"י להלן עה"פ והגדת לבנך וגו' עוד דקדקו מניין דרשו חז"ל דזה הוא שאלת הרשע ויש לומר דשאלתו הוא מה העבודה היינו מה טעם של העבודה. אם הוא כדי לזכור שבח של המקום ב"ה או משום שבח של ישראל וזה שאמר לכם לעצמיכם ר"ל מה השבח הוא לישראל וכיון שאינו שבח לישראל אינו חשוב בעיניו לסדר שבחו של מקום על כן דרשו חז"ל שזה הוא שאלת הרשע ואמר הכתוב ואמרתם זבח פסח הוא לה' ר"ל דעיקר לנו לומר שבח של הקב"ה וע"כ אנו אומרים זבח פסח הוא כדי לזכור לה' וכל פינו וכל לב רק לומר שבח של הקב"ה וכזה אנו אומרים להרשע בעבור זה עשה ה' לי ר"ל אם אנו אומרים שבח של הקב"ה ע"כ בעבור זה יעשה ה' לי לשבח אותנו דאם אנו משבחים ומפארין למארי דעלמא בכן הקב"ה משבח אותנו ואם כן משה"כ ואמרתם זבח פסח לה' וגו' אחד עם מה"כ בעבור זה עשה ה' לי דהיינו במה שאומרים זבח פסח לה' לשבח לה' ע"כ הקב"ה יעשה לי אז הקב"ה משבח אותנו

לחג הפסח

ו) ושמרתם את העבודה הזאת והי' כי יאמרו אליכם בניכם מה העבודה הזאת לכם ואמרתם זבח פסח הוא לה' ויש לדקדק מדוע יקרא זביחת ואכילת הפסח בשם עבודה וגם דצריך להזהיר ע"ז כ"כ כפשט הכתוב ושמרתם דמשמע שצריך שמירה יתירה וגם מדוע ישאלו הבנים על מצוה זו יותר משאר החקים אשר צונו ה' לעשותם שאין אנו יודעים טעם מצוה זו רק א' הבין דרכה והנראה עפימ"ש רש"י ז"ל בריש פ"ק דביצה דמשו"ה ביצה שנולדה באחד בשבת מותרת לאכלה בו ביום אע"ג דמאתמול בשבת גמרה לה ואין שבת מכין ליו"ט כ"ש דאין מכין לחול משום