עצי חיים על מועדים רכג

ה' אור לישרים יעלו מעלה ראש ולבם יערכו על אבותם שהם ישיגו ג"כ כאשר אבותינו חכמו והשכילו הכל בלב מדע והשתא נכון הטעם שקורין שבת שלפני הפסח שבת הגדול לפי שפסח מצרים מקחו בעשור ואז הי' חל בשבת וכבר מבואר אשר לזקני הדור נמסר אז כוונותי' וסודותי' כדי לעשות התיקון והייחוד כראוי ולכן נקרא שבת הגדול דהא התיקונים הנעשים נקראים גדול שהם מדברים מעניינים של גדול פנימיות התורה היינו מעשה מרכבה ולכן ג"כ המנהג שקורין הפטורה וערבה בשבה"ג לפי שסיים דברי הכתוב שם הנה אנכי שולח לכם וגו' וכימי צאתנו ממצרים יראנו נפלאות לגלות לנו סתרי התורה במהרה ועי' עוד מ"ש לפרשת החדש טעם למה נקרא שבה"ג

ב) ויאמר לאברם ידע תדע וגו' ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה וגם חת הגוי אשר יעבודו דן אנכי ואחרי כן יצאו ברכוש גדול והקשה הרמב"ם [בפ"ו מה' תשובה] למה נענשו מצרים הלא קיימו בזה גזירת הקב"ה ועבדום וענו אותם עיי"ש ובהראב"ד מה שתי' וכזה קשה ג"כ במאי דמבואר בסנהדרין דף צ"א דמה שזכו ישראל בביזת מצרים הי' חלף עבודתם ממה שנשתעבדו בהם וכמאמר גביהא בן פסיסא עיי"ש וקשה ג"כ הא משעובדים היינו להם עפ"י חק וגזירת המלך מלכו של עולם גם לפרש משה"כ ויהפך לבב פרעה ועבדיו אל העם ויאמרו מה זאת עשינו כי שלחנו את ישראל מעבדנו ופירש"י ויהפך נהפך ממה שהי' שהרי אמר להם קומי צאו מתוך עמי ועכשיו נהפך לרדוף אחריהם בשביל ממונם שהשאילום והקשה בפר"ד [דרוש חמישי] דמשמע מדברי רש"י ז"ל דמה שנהפכו לרדוף אחריתם הוא דוקא בשביל ממינם ואלמלא הממון לא הי' רודפים אחריהם והפסוק אומר מה זאת עשינו כי שלחנו את ישראל מעבדנו דמשמע דמה שרדפו אחריהם משום שהי' רוצים להשתעבד מהם ולא בשביל ממונם עיי"ש

ונלע"ד דהנה בש"ע חו"מ סי' רמ"ו בהגה"ה האומר לחבירו אכול עמי צריך לשלם לו ולא אמרי' מתנה קא יהיב לי' ובמהרי"ט חלק אה"ע סי' כ"א הקשה על האי דינא מהא דאיתא בחולין דף קל"א הרי שאנסו בית המלך גורנו בחובו חייב לעשר משום דקא משתרשי לי' והייני משום דנהנה והקשו בתוס' שם א"כ מתנות כהונה שאכלן אמאי פטור הא משתרשי לי' שבמקום זה לא אוכל דבר אחר ותי' דלא דמיא דאע"ג דאוכלן אפשר שהי' מתענה עיי"ש ומ"ש באמר לחבירו אכול דלא מצי למימר הייתי מתענה ותי' בקצה"ח ובנתה"מ שם שודאי אאכילה חייב משום דנהנה ואע"ג דהי' מתענה טפי עדיף לי' אכילה אלא דגבי מתנות כהונה אינו חייב על הנאתו משום דהוי ממון שאין לו תובעין אלא היכא דמשתרשי לי' עכשיו חייב לשלם עבור הריוח הפירות שבביתו וברשותו והביאו ראי' לזה מהרמ"א לקמן סי' שס"ג עכ"ד בקיצור עיי"ש ונמצא מזה דאפי' היכא דנתן רשות לחבירו לאכול היכא דנהנה חייב לשלם ולפ"ז יש לומר דאע"ג דהקב"ה גזר עלינו ועבדים וענו אותם ארבע מאות שנה מ"מ לא הוי יותר מאלו נתן לחבירו רשות לאכול והא נהנו המצרים מעבודתם כמאמר הכתוב ויבן ערי מסכנות לפרעה ולכן כיון שנהנו חייבים לשלם ממון לנו חלף עבודתינו וכן גם עבור זה נתחייבו המצריים בעונש היינו מה שחייבים להקב"ה על ששעבדו בנו והתשלומין להקב"ה הוא בעונש גופם ולכן עשה ה' בהם שפטים

ובזה יש לפרש דברי הכתוב קדש ישראל לה' ראשית תבואתה כל אוכליו יאשמו רעה תבא אליהם נאום ה' ובקידושין דף נ"ג דראשית תבואתה היינו תרומה דאיתא שם והרי תרומה דאיקרו קדש כדכתיב קדש ישראל לה' ראשית תבואתה והנה דקדק בפר"ד [דרוש ששה ועשרים] מה צורך להמשיל את ישראל לתרומה גם מה שסיים הכתוב כל אוכליו יאשמו רעה תבא אליהם כפל הדברים ל"ל ולהנ"ל יש לומר דה"פ קדש ישראל לה' ראשית תבואתה דאע"ג דאיקרי ישראל לענין זה כתרומה שאין לו תובעין כיון דנתן הקב"ה רשות להשתעבד בישראל והו"ל כאלו אמר לחבירו דור בחצירי דמבואר ברמ"א סי' שס"ג סעיף יו"ד דפטור להעלות שכר מ"מ הא שם מיירי בגברא דלא עביד למיגר וא"כ לא נהנה במה שדר