עצי חיים על מועדים כב

לבדו ימלוך עלינו והוא ישפוט תבל ועיניו יחזו מישרים עלינו ועל כן יעלה זכרונינו לפני לטובה כי כן הוא אשר ימלא ה' ליתן משאלותיו לכל הדופק על רחמיו ובמה בשופר כיון שע"י השופר נסתם פיות משטינינו ומקטריגנו ועל כן אשר יגזור ה' עלינו לטובה כן יקום ה' לנו וזש"ה תקעו בחדש שופר כדי לערבב השטן כי חק לישראל הוא כן אשר ע"י השופר שייך המשפט רק לא' יעקב ואך ה' בעצמו כביכול הוא שופטינו ולכן מלפניו אך טוב יגיע עלינו להריק לנו טובה וברכה כאשר נחפוץ

ובזה יש לפרש ג"כ הפייט באין מליץ יושר מול מגיד פשע תגיד ליעקב דבר חק ומשפט היינו השופר שנקרא חק ומשפט ככתוב כי חק לישראל היא ומשפט וגו' וא"כ ע"י השופר שהיא מערבב השטן והמשפט אך לא' הוא ולא לפני שופטים אחרים וממילא אין כאן מסטין ופגע רע ואז א"צ למליץ יושר ועל כן וצדקינו במשפט כי אז הוא לבדו ית"ש המלך המשפט ואין עמדו זולתו ויתבאר ג"כ הפייט ליום ב' של ר"ה והוא באחד ומי ישובנה ר"ל כשהוא אחד במשפט ולא ידונו שרי מעלה וע"כ ונפשו אותה ויעש וזה שנפשו אותה כמו אשר היא מדותיו ית"ש להריק טובה לכל מי אשר יבקש ויעש ואין בידו מוחה ח"ו ביד שרי מעלה כי הוא לבדו היום בר"ה שופטינו ואין שטן ואין פגע רע ויצא דבר מלכות מלפניו אך טוב וחסד על כל ישראל

טו) בחדש השביעי באחד לחדש במד"ר יהודה ברבי נחמן פתח עלה א' בתרועה ה' בקול שופר בשעה שהקב"ה יושב ועולה על כסא דין בדין הוא עולה מאי טעם עלה א' בתרועה ובשעה שישראל נוטלין את שופריהן ותוקעין לפני הקב"ה עומד מכסא דין ויושב בכסא רחמים דכתיב ה' בקול שופר ומתמלא עליהם רחמים ומרחם עליהם וכו' אימתי בחדש השביעי וצ"ב ובפ' עקידה ואני והנער נלכה עד כה ובמדרש הובא ברש"י אראה היכן היא מה שאמר לי המקום כה יהי' זרעך וצ"ב הא אברהם לא הרהר אחר מדותיו, יען אשר עשית את הדבר הזה וגו' כי ברך אברכך והרבה ארבה את זרעך וגו' כפל הלשון ל"ל, עוד במד"ר פ' שלח פרשה י"ז על ענין עקידה לך בשמחה אכל לחמך כי כבר רצה א' את מעשיך וצ"ב

ונראה עפ"ד הגמ' ברכות דף יו"ד אהא דכתיב בחזקי' ויבא אליו ישעי' וגו' כי מת אתה [בעוה"ז] ולא תחי' [לעוה"ב] א"ל מאי כולי האי א"ל משים דלא עסקת בפו"ר והקשו הרי חזקי' לא שאל מפני מה מגיע לו עונש שהי' יודע דלא עביד קוב"ה דינא בלא דינא אלא שעיקר שאלתו מאי כולי האי עונש נצחי בזה ובבא וא"כ לא השיב לו ע"ז כלום וכי בשביל שלא קיים מצות פו"ר יהי' עונש כולי האי ותי' אזז"ללה"ה ביש"מ פ' אחרי עפימ"ש העקרים כי לפי שיה"ד הי' ראוי שיהי' השכר זמני לפי ערך העובד והעונש נצחי לפי ערך הנעבד ית"ש בעל בלתי תכלית רק מכח חסדו ית"ש השכר נצחי והעונש זמני והנה אחז"ל בתחלה עלה במחשבה לברוא במדה"ד ראה שאין העולם מתקיים עמד ושיתף מדה"ר למדה"ד שנאמר ביום עשות ה"א נמצא מה שמנהג העולם במדה"ר היא בשביל שיהא קיום לעולם אבל מי שאינו עוסק בפו"ר הרי אינו חושש לקיום העולם על כן הקב"ה משלם לו כמדתו להתנהג עמו במדה"ד כפי מה שהי' במחשבה לבלי לחוש לקיום העולם ממילא מגיע לו עונש נצחי וא"כ כך אמר ישעי' לחזקי' בשבול דלא עסקת בפו"ר מגיע עונש נצחי כולי האי עכ"ד ובזה נלע"ד לפרש הכתובים בפ' לך אל תירא אברם אנכי מגן לך שכרך הרבה מאוד ופירש"י אנכי מגן לך מן העונש שלא תענש על כן איתן נפשות שהרגת ומה שאתה דואג על קבל שכרך שכרך הרבה מאוד ויאמר אברם ה"א מה תתן לי ואנכי הולך ערירי וגו' הן לי לא נתת זרע וגו' ויוצא אותו החוצה וגו' ויאמר לו כה יהי' זרעך והאמין בה' ויחשבה לו צדקה ויליד מאי שייכות שאמר לו הקב"ה אנכי מגן לך מן העונש שכרך הרבה מאוד למה שאמר אברהם הן לי לא נתת זרע ולהנ"ל יתבאר דיש לומר דאברהם הי' ירא מפני שהרג אותן הנפשות א"כ אינו חושש לקיום העולם ופן משום זה יתנהג עמו במדה"ד על כן