עצי חיים על מועדים רי

תשא את ראש בנ"י לפקודיהם וכמ"ש המפורשים לפקודיהם מלשון חסרון כמו ולא נפקד ממנו איש והיינו לפקודיהם החסרונות אשר עשו מצד עצמם אם כבר נשאו ראש שהשלימו את נפשם לשבור תאוותם נפש החומרי והגשם שבו כבר חלף הלך לו ואז לא נשאר רק היצה"ר אשר ברא לו הקב"ה ע"ז אמר הכתוב ונתנו איש כפר נפשו לה' היינו שישוב האשם אשר בא מצד היצה"ר לה' שכביכול הוא גרם לו וע"כ זה יתנו כל העובר על הפקודים מחצית השקל ולא שקל שלם להראות כי אין צריך ליתן רק חצי כיון שעל מחצית השני יש לומר אני הוא שגרמתי לאחר שכבר התגבר על תאוות הגוף מצד עצמו ורק צריך ליתן מחצית השקל על מחצית מהעבירה היינו קודם שהתגבר על יצרו צריך ליתן לכפר על נפשו על שהלך אחר תאוות גופו וחומרו כנפש הבהמות

ו) כי תשא את ראש ובמדרש תנחומא אמר לו הקב"ה למשה בכל שנה ושנה כשישראל קורין בפ' שקלים כאלו אתה עומד וזוקף את ראשן שנאמר כי תשא את ראש גם לפרש מאמר הגמ' והי' מספר בנ"י כחול הים אשר לא ימד ולא יספר והוא סתירה מיני' ובי' ומשני כאן בעושין רצונו של מקום וכאן באין עושין רצונו של מקום והקשו הא בכל עת יוכל להיות עושין רש"מ וא"כ קשה הגוי בפעם אחד יולד

ונראה עפ"ד הזוה"ק בפ' פקודי עה"פ וכסף פקודי ר' יצחק שאל לר"ש הא אוקמי' דברכתא לא שריא במלה דקאים במדידו ובמעלה דקאים בחושבנא הכא במשכנא אמאי הוה כלא בחושבנא א"ל הא איתמר אבל בכל אתר דסטרא דקדושא שריא עלי' ברכתא שריא עלי' תדיר ולא אעדי מיני' מנלן ממעשר כיון דאתיא חושבנא לקדשא וברכתא אישתכח בי' אבל כל שאר מילי דעלמא דלא אתיא מסטרא דקדושה ברכתא לא שריא עלי' כד אינון בחושבנא עכ"ל ויש לפרש בזה דברי רש"י ריש פ' במדבר מתוך חבתן לפניו מונה אותן כל שעה היינו כיון דלכאורה יותר הי' טוב שלא למנות את ישראל דהא ברכה לא שרי' בדבר המנוי אבל כיון דישראל הם חביבן לפניו ית"ש מתוך שהם קודש ישראל לה' על כן ברכה שריא עליהון אע"ג דהם בחושבנא ולפ"ז י"ל דבגמ' ה"ק כאן בעושין רש"מ וכאן באין ערש"מ ר"ל דהא דיש מספר ואפ"ה הברכה שריא עלי' בעושין רש"מ כיון דהם קדושים מותר לספור אותם וגם הברכה חל עלי' אבל ח"ו באין עושין רש"מ לא ימד ולא יספר כיון דבין כך ובי"כ הקב"ה יעשה עמנו טובות וא"כ יותר טוב שיחול הברכה אם לא ימד ולא יספר, ויתבאר המדרש כי תשא את ראש דהנה לכן אמר הכתוב בזה הלשון תשא את ראש דבזה דישראל עומדים על המנין מזה מוכח דישראל הם קדושים ובנשיאת ראש וברכה עליהם אע"ג דהם בחושבנא וע"כ בכל שנה כשישראל קורין בפ' זו כאלו אתה עומד וזוקף את ראשן להגביהן למעלה דהם קודש לה' מזה דהם במספר והברכה שרי' עליהם

ז) בגמ' מגילה דף יו"ד גלוי וידוע לפני מי שאמר והי' העולם שעתיד המן הרשע לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים שקליהם לשקלי המן וצ"ב מה ענין השקלים לבטל גזירת המן וגם מה זה אשר צוה ה' לתת מחצית השקל ולא שקל שלם

ונראה עפ"ד הגמ' שם דף י"ב שאלו תלמודיו את רשב"י מפני מה נתחייבו שונאיהם של ישראל שבאותו הדור כלי' מפני שהשתחוו לצלם אמרו לו וכי משא פנים יש בדבר אמר להם הם לא עשו אלא לפנים ע"ש וי"ל לא עשו אלא לפנים עפמ"ש בייט"פ לשבת תשובה עה"פ תבא כל רעתם לפניך וגו' כי רבות אנחותי ולבי דוי כי בעכו"ם כשעושים נגד רצונו הוא כל רעתם היינו בלב ונפש חפיצה אבל בישראל אנחתי ממך בשעת עבירא ח"ו לא נסתרה ורע ומר לו בשעת מעשה ע"ש והיינו שלא עשו ישראל אלא לפנים כיון שבלב ישראל הי' נאנחים ומר להם על שהשתחוו לצלם וע"כ כדאי הם ישראל שיעשה להם נס כיון שבלבם הי' מתחרטים על המכשול שבא עבירה לידם ובזה י"ל הטעם של מחצית השקל ולא שקל שלם כיון דהוא בא לכפר על העון כמאה"כ כפר נפשו לה' וגם לכפר על נפשותיכם וע"כ בא הרמז