עצי חיים על מועדים רט

השאור שבעיסה ולפ"ז לא קשה קושי' האוה"ע דדוקא בישראל מהני כפיי' לאשר כי הם זרע קודש מחצבתם ואז בהסיר המונע הם טובים אבל בעכו"ם לא מהני כפיי' דאונס שלהם לא הוי כרצון ח"ש הביאו לי ספר יוחסין שלכם ר"ל ואז נראה את האונס שלכם הי' נעשה כרצון מחמת השורש עכ"ד ז"ל, ובזה יש לפרש מה דאמרו חז"ל ברכות ל"ב גם אלה תשכחנה זה מעשה העגל ואנכי לא אשכחך מה שקיבלו ישראל את התורה ושמעו מפי הגבורה אנכי וגו' דהנה אמרו חז"ל ע"ז דף ד' לא הי' ישראל ראויים לאותו מעשה אלא להורות תשובה לרבים נמצא דכל החטא נא הי' ברצון כי אם במעשה לעיני הרואים ואם כן כי היכי דיש זכות לישראל באותו מעשה משום דברצון הי' לבבם שלם עם ה' ממילא דגם מה שקבלו התורה נחשב להם לזכות אע"ג דהי' ע"י כפיי' ואונסא כמאן דלא עביד מ"מ כיון דבישראל מחשבתו ורצונו לשמוע ולעשות מצות קונו אזלינן בתר מחשבה ועל כן מהני כפיי' רק להסיר המונע וז"ש גם אלה תשכחנה זה מעשה העגל משום דלא הי' ראויים לאותו מעשה ומחשבתם הי' לטובה כן גם אנכי לא אשכחך אע"ג דהי' ע"י כפיי', ויתבאר המדרש דהנה לדעת האוה"ע שהקשו כלום כפית וכו' משום דכפיי' מהני גם באוה"ע אע"ג דהם חשבו לרעה מ"מ אם אחר הכפיי' הי' קבלו התורה ע"כ לדעתם הי' מהני כמו בישראל וא"כ כמו דכפיי' מהני משום דעיקר בתר מעשה כן גם באותו החטא לדעת אוה"ע נחשב לעון וע"כ רבים אומרים וכו' אלו אוה"ע שהקשו כלום כפית וכו' או מה ששמעה בסיני אנכי והי' ע"י כפיי' דמהני ואח"כ אמרו אלה אלקיך וגו' וכמו דאזלינן בתר מעשה לענין קבלת התורה כן באותו החטא ג"כ אזלינן בתר מעשה והנה זה לדעת אוה"ע אבל באמת דאזלינן בתר מחשבה ורצון הלב ומשום דישראל הם בני אברהם יצחק ויעקב מחשבתם לטובה מחמת השורש וז"ש ואתה ה' מגן בעדי בזכות אבות שהם מקור קדוש ורצון שלהם הוא טוב וע"כ מהני כפיי' בישראל משום דברצון הם טובים אבל באותו חטא אין מגיע אליהם עונש משום דלא הי' ראויין לאותו מעשה שנאמר כי תשא את ראש וגו' ונתנו איש כפר נפשו והיינו הרצון דנפש פי' רצון כמבואר במקום אחר ובזה הי' מגן בעד ישראל בזכות אבות להמציא להם תרופה כיון דבמחשבתם ורצונם הם טובים כיון דמחצבתם ממקור קדוש יהלכון

ה) כי תשא את ראש בנ"י לפקודיהם ונתנו איש כופר נפשו לה' זה יתנו וגו' מחצית השקל ויל"ד למה כתיב לה' וגם הטעם של מחצית השקל ולא מטבע שלימה וי"ל עפ"ד אאזמו"ר זללה"ה בדרוש לי"ג מדות לפרש הכתוב איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם דהנה אמרו חז"ל בסוכה דף נ"ב ואשר הרעותי אני הוא שגרמתי להם שבראתי יצה"ר אמנם מה שהגוף נמשך אחר דברים חומרים זה אינו בא מצד היצה"ר כי אפי' ביתר נבראים בעלי חיים מתאווים לאכילה ושתי' ולכל תענוגים אשר כרוך בטבעם בהבריאה אולם לאיש אשר השליך נפשו מנגד תאוות גופו הבהמית ומבטל חשקי החומר שלו לעשות רצון הבוב"ה לזה בא היצה"ר ומתגבר עליו ויען כי באמת הי' ראוי לו להתגבר על תאוות הגוף רק מצד היצה"ר שברא לו הקב"ה וע"כ בזה יאמר ה' אני הוא שגרמתי לו וזש"ה אשר יעשו מכל חטאת האדם ר"ל מצד שהוא אדם בשר ודם וגם למעול מעל בה' רומז לדברים הבאים מצד היצה"ר ולא מפני שהוא בשר ודם ולעומת זה והתודו את חטאתם דייקא אשר עשו מצד עצמם כי ע"ז אין להם מענה שהקב"ה גרם להם והב' אשר עשו למעול מעל בה' כנ"ל והשיב את אשמו בראשו היינו להקב"ה שנקרא ראשון ר"ל שישוב העון אליו שכביכול הוא גרם להם שברא היצה"ר עכד"ק באריכות יותר ובזה י"ל מ"ש חז"ל שם כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו דהנה להנ"ל אך המתגברים על תאוות הגופנים בא להם כח גדול של היצה"ר ללחום נגדם אבל מי שלא התגבר עוד על תאוות חומרי שבו לזה לא יבא היצה"ר להסיתו אך כל הגדול היינו שכבר שבר מקרבו כח טבעו החומרי אזי יצרו גדול עליו כדי לנסותו ולהגדיל כחו וגבורתו אשר גם מן היצה"ר הציל נפשו לכבשו ולהתגבר עליו וזש"ה כי