עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › עצי חיים על מועדים

עצי חיים על מועדים כ

Atzei Chaim Moadim 20 · עצי חיים על מועדים · free full Hebrew text

Open in the reader →

מהשכר וטוב שלא נברא לכן אשרי איש שלא ישכחך שיעשה המצוה גם במחשבה וא"כ המ"ע הם שני פעמים רמ"ח והוי שכר יותר על ההפסד וטוב לאדם שנברא ולכן אך אם לא ישכחך אז אשרי איש היינו שטוב שנברא האיש

יג) בחדש השביעי באחד לחדש הה"ד לעולם ה' דברך נצב בשמים כננת ארץ ותעמוד למשפטיך עמדו היום כי הכל עבדיך וגי' בשעה ראשונה עלה במחשבה יכו' בי' עבר בי"א נידון בי"ב יצא בדימוס אמר הקב"ה זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין ביום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום הזה ויוצאין לפני בדימוס אימתי בחדש השביעי באחד לחדש וצ"ב דמשמע דאותו היום וזמן גרמא שנצא מלפניו בדימוס וטעמא בעי גם לבאר דברי המדרש בפ' אמור אמר רב תחליפא קיסרא בכל המוספין כתיב והקרבתם וכאן כתיב ועשיתם אשה הא כיצד אמר להן הקב"ה לישראל בני מעלה אני עליכם כאלו היום נעשיתם לפני כאלו היום בראתי אתכם ברי' חדשה הה"ד כי כאשר השמים והארץ החדשה עיי"ש וצריך להבין מאי מעליותא אם היום ברא אותנו, עוד לבאר המדרש בפ' שלח פרשה י"ז על ענין עקידה באותו שעה אמר הקב"ה לאברהם לך בשמחה אכול לחמך וגו' כי כבר רצה א' מעשיך וקשה מה זה לענין עקידה

וכל אלה באחת יבוארו עפמ"ש במדרש שחורות כעורב רשב"י פתח אעפ"י שנראה כאלו הפרשיות של תורה כעורות ושחורות לאמרם ברבים כגון הלכות נגעים זיבה נדה ויולדות אמר הקב"ה הרי הן עריבות עלי שנאמר וערבה לה' מנחת יהודא וירושלים וגו' ופי' מוזללה"ה בייט"ל סי"פ מצורע עפ"ד הרב הקדוש ר"ש מיערסלוב שאמר לפרש אכול בשמחה כי כבר רצך מה זה כבר רצך אבל הענין כי לכאורה יקשה ולשמחה מה זו עושה ואוכל הלא אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא ולב יודע מרת נפשו אבל כבר קודם בריאת אדם אמרו מלאכי השרת זמין הוא למחטי קמך והשיב להם השי"ת עד לא בראתי עלמא אתקינת תשובה שקדמה לעולם ובזה פי' צדיקים ראשו כתם פז כלומר בראשית הבריאה ראה ה' כי אפי' באותן שהם נקיי הדעת ומבהיקים כפז יהי' כתם בבגדיהם ועכ"ז רצה לברוא אותם כי תשובה רפואה לכל וז"ש אכול בשמחה כי כבר קידם בריאת עולם רצה במעמדך עכ"ד וז"ש על הל' נגעים וזיבה ויולדות אע"פ שנראה כאלו כעורות ושחורות לאמרם ברבים שהרי באים ע"י חטא מזוהמת הנחש וטומאתו כנודע מפי ספה"ק אמר הקב"ה הרי הם עריבות עלי שנאמר וערבה לה' מנ"י וירושלים הקרבנות שמביאין עליהן כימי עולם וכשנים קדמוניות היינו אותן ימים ושנים שקדמו לבריאת עולם שראיתי שכן עתיד להיות ואעפי"כ בראתי את האדם כי באלה חפצתי נאם ה' עכדה"ק ז"ל ובזה פרשתי הפ' השיבנו ה' אליך ונשובה ר"ל איתי נבקש מאת ה' שישיב אותי כיון שעוד קודם בריאת עולם הכל הי' צפוי שעתיד האדם למיחטי קמי' ולכן מהני תשובה והיינו חדש ימינו כקדם אשר חפץ ה' אותנו בימי קדם קודם בריאת העולם אע"פ שעתידין לחטוא וע"כ מהני תשובה

והנה במדרש פ' צו וירא והנה איל אחר מהי אחר אלא אחר שראה הקב"ה כי בכל לבבו ובכל נפשו בא להעלות ליצחק בנו לעולה ושלח לו האיל שם הבטיחו הקב"ה בעת שיעלו בניו עולות שיקבלם מיד עיי"ש, והנה אאמו"ר הגה"ק זללה"ה בהשמטות לפ' תולדות פי' בזה מ"ש המד"ר עה"פ כי הקרה ה' א' לפני וז"ל אם לקרבניך הקרה ה' שנאמר וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל למאכליך עאכו"כ והוא תמוה' מה ק"ו היא זה, ויבואר ע"פ מאמרם ז"ל במס' ברכות דף נ"ה בזמן שביהמ"ק קיים מזבח מכפר על ישראל עכשיו שלחנו של אדם מכפר וכבר פי' ביש"מ פ' ויקרא ענין זה משום דכיון דשוחט למאכלו הבע"ח יבא לחשוב בזה השתעבדות פחות לנכבד ומזה יבואו לחשוב עם קונהו על חטאיו ופשעיו וישוב בתשובה גמורה עיי"ש וזש"ה לא ידעתי יום מותי שא כליך וגו' וצודה לי ציד שכיון שלא ידע יום מותי ע"כ רצה אז להשאיר אחריו ברכה ולתקן מה ששייר בתיקון העקידה שגם בעת חורבן המקדש תוב"ב קריבו את קרבנם ע"י שלחנו של אדם שיהא כקרבן