עצי חיים על מועדים קצג

שלטה בי' עינא משום דנר חנוכה הי' משם הוי' ב"ה דהניסים הם נגלים כן ה"נ ידע ראובן שיוסף יהא ניצול מהבור כיון שהניסים שלו הם נגלים

מד) א"י לפרש הני תרי מימרא גם מה שהקשה מהר"ל מפראג למה עושין זכר לנס דמנורה ולא על הנס דנצחון המלחמה ובעלמא לא מצינו זכר על נס דקיום המצוה, גם מה דאמרי' בגמ' שם ע"ב מחוץ לפרוכת העדות וגי' וכי לאורה הוא צריך וכו' אלא עדות הוא לבאי עולם שהשכינה שורה בישראל ויל"ד עדות זו למה דהא עדות שייך אלא בדבר המוכחש מאחר כמאמרם ז"ל במס' קידושין ס"ה ע"ב לא איברי סהדי אלא לשקרי שצריך להביא ראי' שהוא כדבריו ומי מכחיש אותנו בזה גם דהול"ל עדות הוא לישראל מרו לבאי עולם

ונראה דהנה בגמ' ע"ז דף ג' לעתיד לבוא יאמרו אוה"ע ישראל שקבלו התורה היכן קיימו' ויאמר להם הקב"ה אני מעיד בהם ויאמרו אוה"ע כלום אב מעיד על בנו ע"ש והקשה בבכור שור כביכול מתחלה מאי קסבר וכי אפשר שיאמר הקב"ה דבר שיכולין להשיב עליו כלום אב מעיד על בנו ע"ש ונראה לפ"ד די"ל דאין בטענת אוה"ע כלום עפ"ד הגמ' שבת דף ניו כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה שנאמר ויהי דוד בכל דרכיו משכיל וה' עמו אפשר חטא בא על ידו ושכינה עמו ע"ש הרי מזה דמי שהקב"ה עמו אין חטא בא לידו והיינו דאמרי' שיאמר הקב"ה אני מעיד בהם וי"ל דאין זה ממש בתורת עדות שיכלו אוה"ע להשיב דאין אב מעיד על בנו אלא דהכוונה כיון דהקב"ה עמנו ולא זז מאתנו כביכול ה"ז כעדות שמזה נדע בבירור שקיימנו את התורה דהא בזה אשר השכינה אתנו ממילא הוא שלא חטאנו וא"כ אין זה ענין עדות אלא הוכחה וגילוי מילתא בעלמא שקיימנו את התורה

והנה מהמנורה בא שפע הקדושה אשר השכינה שורה בישראל והיינו שאמר עדות הוא לבאי עולם ר"ל לאוה"ע שטענו על ישראל שלא קיימו את התורה וכיון דע"י המנורה השכינה שונה בישראל וממילא דאין חטא בא לידינו לכן המנורה עדות הוא לבאי עולם וא"כ מיושב מה צריך לעדות הא אין מי שיכחיש הדבר ולהנ"ל העדות צריך לאוה"ע שיאמרו על ישראל מי מעיד בהם שקיימו התורה

ולפ"ז י"ל בנס דחנוכה כשעמדה מלכות יון הרשעה להשכיחם תורתיך וכו' וה' הצילנו מידם ג"כ בזה הי' הנס ע"י שהי' השכינה שורה בישראל את רגלי חסידיו ישמור שלא להשכיחם תורתיך ולא יבואו לידי חטא ולכן עושין זכר לנס במנורה כיון דהמנורה עדות שהשכינה שורה בישראל ובזה נעשה לנו הנס שלא יוכלו אויבינו להרע לנו להשכיחם מתורתיך וכו' וא"כ מיושב קושי' המהר"ל מפראג דהא מה שעושין זכר לנס דמנורה הוא עצמו הזכר על הנס ונצחון המלחמה דהא בזה נצחו המלחמה ע"י השכינה השורה בישראל מה שהוא ע"י המנורה

וא"כ י"ל דמשו"ה נר חנוכה שלא שלטה בי' עינא פסולה כיון דהנס הי' ע"י שהשכינה שורה בישראל והצילנו. שלא נבוא לידי חטא וזהו ג"כ עדות לישראל שלא חטאנו וכיון דעדות בראי' תליא מילתא שיראה עין בעין לכן צריך לראות את הנר חנוכה שעי"ז באה השכינה להשרות בתוכינו ולכן אם לא שלטה בי' עינא פסולה דומיא דמנורה

והנה בזה י"ל ביוסף שנאמר ויהי ה' את יוסף וגו' וירא אדוניו כי ה' אתו וגו' היינו שהשראת השכינה הי' עם יוסף וא"כ בודאי לא חטא יוסף וכמו שאמרו חז"ל דדוד לא חטא שנאמר וה' עמו ולכן אמר ראובן השליכו אותו אל הבור הזה ולא חשש ראובן כי יזיקיהו נחשים ועקרבים עפ"מ דאמרי' בברכות דף ל"ג מעשה שהי' ערוד והי' מזיק את הבריות באו והודיעו לר' חנינא בן דוסא וכו' נטלו על כתיפיו והוליכו לביהמ"ד אמר להם בני ראו שאין ערוד ממית אלא החטא ממית ע"ש ומבואר דמי שלא חטא אין לו לירא מנחשים ועקרבים וע"כ אמר ראובן השליכו אותו דאין נחשים ועקרבים ממית אלא החטא וכיון שלא חטא לא יזיקיהו דכיון שהשכינה עמו לא חטא וע"כ אסמכי' הגמ' לדלעיל דכיון שהשכינה עמנו משו"ה ניצולו בנ"י מן החטא וצריך