עצי חיים על מועדים קעד

דלכאורה היא מילתא באפי נפשי' דמצות הלל והודאה אין שייכות אי בהנר חנוכה מותר להשתמש לאורה או לאו ונראה עפימ"ש אא"ז זצ"ל בייט"ל פ' שופטים דהנה כתב התוס' י"ט פ"ק דאבות במתני' אל תהי' כעבדים המשמשים ע"מ לק"פ שאין ר"ל שהעבודה ע"מ לק"פ אסורה אבל אמר אל תהי' כמותם אלא גדולים מהם ועובדים מאהבה עיי"ש וכן אמרו חז"ל פסחים דף נ' לעולם יעסוק אדם בתורה ומצות אפי' שלא לשמה שמתוך וכו' ואמנם זה בהמוני עם אבל הכהנים הנגשים אל ה' יתקדשו מבלי להתחיל כלל שלא לשמה כי אם מתחלתם ועד סוף יהי' כוונתם שלא ע"מ לקבל פרס וזה ביאור הכתוב לעיל בפ' ראה ראשית דגנך וגו' תתן לו ושלא תאמר אולי עי"ז יהי' כוונתם לשרת בשביל לק"פ על זה העיד הכתוב כי בו בחר ה' וגו' לעמוד לשרת בשם ה' דייקא בשביל שמו ית' הוא ובניו כל הימים מתחלתו ועד סופו ולא תחלה שלא לשמה עכ"ד עיי"ש ועי' מ"ש בזה לסיום הש"ס והנה כבר מבואר מ"ש בלבוש דבחנוכה לא הי' הצלת גופים כי אם הצלת נפשות כי היונים לא בקשו לשלוח יד בגופם כי אם הכנעה והעברת דת ובזה כתב הטעם דלא קבעו בחנוכה למשתה ושמחה כמו בפורים עיי"ש וא"כ לפ"ז ממילא מוכח דמלחמת החשמונאים בהיונים הי' כ"א בלתי לה' לבדו ולא לשום הנאה לזולתו לצורך עצמם דהא לא בקשו ממנם דבר לצער גופם וא"כ היתה המלחמה רק לה' לשם מלחמת מצוה וחובה יצאו וע"כ נתיחס הסיבה נצחון המלחמה והישועה לכהנים עם קדושים כיון שהי' בזה כפי מידתם הראוים אליהם שאין משתמשים כלל בעבודה ומעשה השם שלא לשמה כ"א מתחלה ועד סוף רק בשמו יתברך ובזה הטעם ג"כ יש לומר דאסור להשתמש לאורה כיון שבנרות דחנוכה אנו עושים זכר לנפלאותיו וכמו שהיתה אז המלחמה כולו לשם ה' כן גם עתה עד"ז אנו עושים המצוה בנרות ואין אנו משתמשים בהם לצורך עצמינו רק הוא כולה כליל לשמה רק כדי לקיים בזה את אשר קדשנו במצותיו ויתבאר שפיר קישור הדברים כדי להודות ולהלל דהא משום זה הטעם דאסור להשתמש לאורה והוא משום שהיתה המלחמה לש"ש בשביל שבקשו היונים הכנעת הדת כן הוא משו"ז הטעם קבעו רק להודות ולהלל וכמ"ש הלבוש החילוק שבין פורים לחנוכה והבן

טו) ובגמ' שבת פ"ב אר"כ וכו' נר של חנוכה שהניחה למעלה מעשרים אמה פסולה וכו' פירש"י דלא שלטה בה עינא וליכא פרסומא ניסא ואר"כ וכו' מ"ד והבור ריק אין בו מים וכו' מים אין בו אבל נחשים ועקרבים יש בו להבין סמיכות הענינים עפי"מ שאמרו בגמ' שבת דף נ"ו מעשה באחד שמתה אשתו והניחה בן לינק ולא הי' לו שכר מניקה ליתן ונעשה לו נס ונפתחו לו ב' דדין וכו' ואמר אביי כמה גרוע אדם זה שנשתנו לו סדרי מעשה בראשית ויש להבין הדברים דלכאורה נראה להיפוך שבזה נראה גדולתו שבזכותו נשתנו סדרי בראשית ונראה דהנה בחולין דף ז' בהא דר' פנחס בן יאיר הוה קא אזיל לפדיון שבוים פגע בי' בגינאי נהרא א"ל גינאי חלוק למימך ואעבור בך א"ל אתה הולך לעשות רצון קונך ואני הולך לעשות רצון קוני אתה ספק עושה ספק אי אתה עושה ואני ודאי עושה א"ל אם אי אתה חולק גוזרני עליך שלא יעבור בך מים לעולם ופי' במהרש"א שם שהיתה התשובה בזה אע"ג שיש לנהר טענה טובה שגם הוא עושה רצון בוראה מ"מ הספק שלי התלוי בבחירתי טוב מודאי שלך כיון שאתה מוכרח וההכרח לא ישובח ולא יגונה וספק שלי דתלוי בבחירתי כדאמרי' הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים ולכן ספק שלי טוב מודאי שלך עכ"ד עיי"ש והנה מה שאמר גינאי נהרא אני הולך לעשות רצון קונו הכוונה בזה דהנה הקב"ה ברא עולמו וברצונו שיתנהג הכל ע"פ הטבע וזה הי' רצונו ית"ש ועל כן אמר גינאי נהרא שבזה אשר הולך הוא כדרכו וכטבעו מעת הבריאה זהו רצון קונו שעל מנת כן נברא וזה שאמרו חז"ל כמה גרוע אדם זה שנשתנו לו סדרי בראשית דהא בשבילו נעשה ח"ו היפוך רצונו ית"ש דהא רצון השי"ת שיתנהג הכל ע"פ טבע כמו שאמר נהרא אני הולך לעשות רצון קוני וא"כ לזה שנעשה לו היפוך הטבע ועל כן הוא לגריעותא והבן והנה אם נעשה היפוך הטבע כדי שהאדם