עצי חיים על מועדים קנו

להטריד אותנו ולבלבל את מחשבותינו עד שאין אנו יכולים לעלות במעלות על מזבח ד' להקריב לפניו ריח ניחוח כמצווה עלינו וע"ז מרמז יעקב אבינו ע"ה בדברו בכוונת הלב לשמים נוה לבן גרתי ואחר עד עתה ר"ל שהי' בגלות מן זמנים טובא עד עתה ודר עם נחש בכפופה אחת לבן הארמי ועוד ויהי לי שור וחמור וגו' ר"ל שהי' מוכרח לבלה ימי' בהבלי עוה"ז ובחבולי טרדון להביא טרף לביתו לזון את בניו וטפלי דתלוי בי' ובזה אשלחה להגיד לא' ממ"ה למצוא חן בעיניך ר"ל שיהא זאת מליצתי לבל יאשם על שלא עבדו כראוי בלבב שלם [לפי ענוותניתו כדרך הצדיקים שמתחרטים בכל עת ושורים בתשובה] וז"ש אביר יעקב נורא תהלות ע"ד שאמר בגמ' יומא דף ס"ט הגבור והנורא דקאי על זמן הגלות דהקב"ה מקרי נורא ע"ש הכתוב הן הן גבורותיו והן הן נפלאותיו שה אחת בין ע' זאבים יוכל להתקיים תפארת ישראל שומע תפלות ר"ל שהקב"ה ישמע זאת לתפלה ויקבלה לפניו ית"ש כי שומע אל אביונים ה' ר"ל מה שישראל הם דלים ואביונים כינוי מה שישראל טרודים על הפרנסה להמציא טרף לביתם וע"כ בקשתינו לפני מלך אביר יעקב נורא תהלות מה שנקרא בזמן הגלות בשם נורא שישמע תפלותינו ויאזין תחנונינו מה שאנו אביונים טרידים על המחי' וכלכלה גם שיעבוד גליות וע"י כן נקרא נורא וזה יהי' לנו למליץ מול מגיד פשע כי גלוי וידוע לפניך שרצונינו לעשות רצונך והבן

יז) א"י בדברי הזוה"ק הנ"ל בהקדם לפרש בנוסח אב הרחמן הנאהבים והנעימים בחייהם ובמותם לא נפרדו וכו' יזכרם א' לטובה עם שאר צדיקי עולם וקשה הא פשיטא מדוע לא יזכרו עם שאר הצדיקים והנראה עפי"ד זקיני היש"מ פ' תצוה דיש שני מיני צדיקים כת אחד המסגלים מצות מעשיות צדקה וגמ"ח וכדומה אבל מ"מ קצרה שכלם להבין גדולת הבורא ב"ה לקיים מה שנאמר ולדבקה בו הכת השני' הדבקים בו ית' בתוקף ובחשקות גדול ועושין כל המצות באהבה נפלאה עד שכל התענוגים הם בעיניהם כאפס נגד התענוג הגדול שהם מתענגים באהבתו ית"ש והם מתעלים תמיד ממדרגה למדרגה ומתחדש להם אהבה בכל יום תמיד והנה אמרו רז"ל נדה ס"א כיון שמת אדם נעשה חפשי מן המצות והנה זה בכל המצות מעשיות דהיום לעשותם ולא במחר אבל הדבקים בו ית"ש לא ישולל מהם הדביקות לאחר מותם ואדרבה מתגדל ומתחזק ביתר שאת כיון שהוסר מסך המבדיל הגשמיות ולפי"ז הצדיקים אשר הם מכת הראשון צדקתם בטל לאחר מותם כיון שאין באפשרי לאחוז שם הצדיק דרכו כי היום לעשותם ולא למחר משא"כ הצדיקים שמהכת השניי' אין נעדר מהם שם צדיקים גם לאחר מותם כי עדיין בצדקתם עומדים ויתבאר דברי הגמ' חולין דף ז' גדולים צדיקים במיתתן יותר מבחייהם היינו הצדיקים שמכת השניי' כי עיקר צדקתם מתגדל ומתרבה אז משא"כ הצדיקים שמכת הראשון אדרבה פסקה צדקתן ולמה יחשבו יותר מצדיקים חיים שהם עדיין בצדקתן עכ"ד בארוכות יותר עיי"ש דבריו כי נעמו וז"ש הנאהבים והנעימים בחייהם ובמותם לא נפרדו כלומר אותן אשר גם במותם לא נפרדו ממצות ה' מכיון שבחייהם עשו המצות באימה וביראה בדביקות ובתשוקת אהבה ועל כן לאחר אריכת ימיהם לא נפרדו ועולין למעלה בלי מסך המבדיל החומר אשר מעפר יסודו ע"כ יזכרם א' לטובה עם שאר צדיקי עולם היינו אשר חיים אתנו בעוה"ז כיון שגם הם עודם עוסקים ועומדים בצדקתם כמו הצדיקים אשר עודנה חיים על פני האדמה ויתבאר דברי הזוה"ק דקוב"ה אעקר להון מג"ע לנטלא חולקא דחדוה עם קוב"ה ושכינתי' היינו דבחדוה דקוב"ה גם לאחר אריכות ימיהם המה עוסקים בה ויהנו בזה תמיד לעולם וילכו מחיל אל חיל ע"כ הם בצירופא חדא עם שאר הצדיקים בעוה"ז לשמוח יחד באהבים

יח) א"י עפי"מ שהביא א"ז ז"ל בייט"ל פ' מטות בשם דודו הגאה"ק מו"ה ארי' ליב מווישניצא לפרש הפסוק ומבן חמישים שנה ישוב מצבא העבודה וגו' ושרת את אחיו וגו' לשמור משמרת ועבודה לא יעבוד שהוא לכאורה כפל לשון אבל הענין כי עיקר עבודת הלוים בשירם ובזמרם לעורר לבבות ישראל לתשובה בבואם להקריב