עצי חיים על מועדים קלח

כפיך וגו' אשריך בעוה"ז וטוב לך לעוה"ב וצ"ב ונראה עפ"ד רש"י ז"ל בראשית ברא א' וגו' בתחלה עלה לברוא במדה"ד ראה שאין העולם מתקיים שותף מדה"ר למדה"ד ופירשתי עפ"ד התיקונים תקון כ"ט וז"ל פקודין דל"ת מסיטרא דדין דאיה' א' פקודין דעשה מסטרא דימינא דאיה' רחמי' דכלילן באברהם וכו' עכ"ל ויתבאר דברי רש"י בראשית ברא א' בתחלה עלה לברוא במדה"ד היינו שישמור עצמו מל"ת דבא ממדה"ד משם א' ראה שאין העולם מתקיים ר"ל דאפי' אם ישמור עצמו מל"ת לזה אין ראוי להעולם להתקיים דהא אפי' אם לא הי' העולם נברא ג"כ לא הי' עוברים על ל"ת ומה בצע שנברא העולם והוא קיים לכן שותף מדה"ר למדה"ד היינו שיקוים גם המצות עשין שהוא ממדה"ר ובאופן זה ברא ה"א אדם על הארץ שישמור עצמו מל"ת דהוא ממדה"ד וגם יתאמץ במ"ע דהוא ממדה"ר ויש לבאר בזה הכתוב ובשוב רשע מרשעתו עליהם חי יחי' ודרשו חז"ל דמיירי בתשובה מאהבה ויל"ד הלשון חי יחי' דאע"ג דבתשובה מאהבה זדונות נעשית כזכיות מ"מ למה השכר הוא בענין ששייך על זה. הלשון חי' יחי' וי"ל דבתשובה מיראה דנעקר החטא וכאלו לא עשה במזיד אבל עכ"פ כיון דלא נעשה מצוה א"כ אין העולם מתקיים עי"ז וכמו על ל"ת אבל בתשובה מאהבה דנעשית ע"י הזדונות זכיות א"כ ראוי הוא שיתקיים העולם ולכן בשכר זה אמר הכתוב דחי יחי' מדה כנגד מדה שמגיע לו שכר על שמקיימין את העולם ע"י הזכיות שנעשה בתשובתו מאהבה וכעין זה כתבתי לעיל לחג הסכות ע"ש

והנה כי כן יבואר דקרבנות הם באים ע"י אהרן ובניו עם קדושיך עפ"ד הזוה"ק פ' ויקרא דף ח' שמחה בכהנא אתקיים בגין דהוא רחוקא מן דינא וכהנא בעי לאשתכחא תדיר באנפין נהירין ובאנפין חדאין יתיר מכל עמא ע"ש וי"ל כיון דהקרבן בא לכפר על החטא עד שנעשה לו כזכיות והיינו ע"י תשובה מאהבה שהוא עבודה מתוך שמחה וכמבואר שם בזוה"ק דגם בקרבן צריך להביא בשמחה וכמשה"כ עבדו את ה' בשמחה ומשו"ה הקרבנות באים ע"י הכהנים שעובדים את ה' בשמחה ובחדוה ולכן סוכות זמן שמחתינו דהסוכה הוא זכר לענני כבוד דבא בשביל אהרן ולכן הוא זמן שמחתינו כמו עובדא דאהרן דעבודתם הי' בשמחה ובחדוה והשכינה שורה רק מתוך שמחה וענני הכבוד הם השראת שכינה שבא ע"י אהרן שעבד את ה' בשמחה ויתבאר הכ' אשרי כל ירא ה' היינו שהוא ירא ה' מל"ת וגם הולך בדרכיו לעשות המ"ע עי' במצודת שם ובזה הוא מקיים העולם כנ"ל וע"כ הוא אוכל פירותיהן בעוה"ז מלבד הקרן קיימת לעוה"ב ואמר הכ' יגיע כפיך כי תאכל היינו שמקיים המ"ע שהוא מקיים בקום ועשה וביגיע כפו ר"ל ביגיעת הגוף אז עי"ז שמקיים העולם דהא העולם מתקיים ע"י המ"ע ולכן מגיע לו שכר בעוה"ז מלבד מה שהוא שמור לו לעוה"ב

ליל ו' דסכות

לח) תהלים קכ"ז שוא לכם משכמי קום מאחרי שבת אוכלי לחם העצבים כן יתן לידידו שנה יתבאר עפמש"כ בספר אפוקי יהודא עה"פ שמח נפש עבדך וגו' ע"פ דברי רוח חן שאומר שהטביע הקב"ה באדם כח המתאוה שמשתוקק ליותר ממה שיש לו ולא יסתפק במה שיש לו למען ע"י כח המתאוה יבקש לעלות בדרכי התורה ולא יאמר די מה שלמדתי ומה שעשיתי אולם לא כן בעניני עוה"ז גדר גדול גדרו אמרו איזהו עשיר השמח בחלקו כלומר מסתפק במיעוטו במה שלפניו ולא יתאוה יותר וזה עבודה קשה להשתמש בשני הפכים לזה ביקש דוד המלך ע"ה שמח נפש עבדיך שיהי' לו מדת השמחה והסתפקות בנפש עבדיך בעניני עוה"ז ואמר כמתנצל למה אינו משתדל בעצמו כי אליך ה' הנוגע לעבודתיך נפשי אשא בכח המתאוה בנשיאות ראש והן שני הפכים ע"כ אני מבקש שמח נפש עבדיך עכ"ד ובזה פי' אא"ז זללה"ה בייט"ל פ' חיי ואברהם זקן בא בימים ר"ל כי אברהם אבינו ע"ה הי' לו ב' מדריגות בשני הפכים בחי' זקנה כי נחלש אצלו