עצי חיים על מועדים קלב

ליל ג' דסכות

כח) ויצא יעקב וגו' וילך חרנה ופירש"י לא הי' צריך לכתוב אלא וילך חרנה ולמה הזכיר יציאתו אלא בזמן שהצדיק בעיר הוא הודה הוא זיוה הוא הדרה יצא משם פנה הודה פנה זיוה פנה הדרה ויש לפרש עפימ"ש א"ז זללה"ה בייט"ל פ' ויחי לפרש הכתוב שכל את ידיו עפ"י המבואר בעש"מ עה"פ כי האדם יראה לעינים וגו' כי תפוח עקבו של אדה"ר הי' מכהה גלגל חמה כלומר שהי' אדם הראשון כלו שכלי מכף רגלו ועד ראשו והי' תפוח עקבו משיג יותר מגלגל חמה ואחר החטא נעשה כתנות ער בעין ואין בו השגה רק בלב ומוח בלבד וז"ש כי האדם הראשון יראה מה שתאוה לעינים ע"כ א' יראה רק ללבב והנה שופרי' דיעקב מעין שופרי' דאדם קדמאה וז"ש שכל את ידיו ותרגומו אחכמינין לידוה' אפי' הידים הוא מילא השגת השכל והחכמה עכ"ד ז"ל ויש לתרץ בזה קושי' התוס' במסכת סוכה דף כ"ט ד"ה בעינן וז"ל משמע דפשיטא לי' דבעינן הדר לכולהו יומי ולכם משלכם לא מיתוקם אלא ביו"ט ראשון ותימא מאי שנא זה מזה הא כולהו בהדי הדדי כתיבו בחד קרא ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר עיי"ש מה שתירצו ויש לומר דהא מבואר בספרים דהני שבעה רועים כולהו אתקינו עלמא בתיקונא דחטא אדה"ר וכבר פסק מהם זהומתן מכל וכל והי' כמו קודם החטא והנה בשבעה יומי דחג יתבו עמנו אושפיזי עילאי בכל יום ויום ברוך הבא במידתו השייך לאותו יום כגון ביום הראשון אושפיזא דאברהם וכן כולם ולכן אתקינו רבנן למדוד להם כמידתם כמו שהם הי' בשופרי' דאדה"ר קודם החטא כן אנחנו נתנאה להם במצוה הנהוג באותן הימים בהדרה ושופרי' כיון שהם בימים ההם ובזמן הזה אתנו כן אנחנו נדבוק במידותיהם ובמעשיהם ובזכות זה יגיע מעשינו למעשה אבותינו לתקן הכל כמו שאבותינו תקנו להם וז"ש ביעקב כל זמן שהצדיק בעיר הוא הודה הוא הדרה כיון ששופרי' דיעקב הי' מעין שופרי' דאדם קדמאי וזכותו עמדה להם להשפיע מטוב הודו והדרו על כל העיר

כט) באספכם את תבואת הארץ תחוגו את חג ה' שבעת ימים והקשו המפורשים הכי בשביל זה כל ענין החג בעבור אסוף התבואה ונראה עפמ"ש בנועם מגדים פ' שלח עה"פ ויבן לו בית ולמקנהו עשה סכות כי גם הצדיק בהיותו בזה העולם צריך לעסוק מעט בחומריות אך בדרך עראי והעיקר תורה ועבדות ה' וזהו ויבן לו בדברים שהן לו ואין לזר אתו בית עיקר וקבע, ולמקנהו עסקי חומריות עוה"ז עשה סכות עראי עכ"ד ז"ל וי"ל דגם הברכות שנתאוה יעקב להתברך מאת יצחק הי' ג"כ עד"ז וכמו שכתב המדרש בפ' תולדות ויתן לך הא' מטל השמים זה ציון כדכתיב כטל חרמון שיורד על הררי ציון ומשמני הארץ אלו הקרבנות ורוב דגן אלו הביכורים ותירוש אלו הנסכים וכו' עיי"ש ויתבאר בזה דהתורה ילמדני דרך ישכון אור אשר בעת האסף תבואת הארץ לא ישום עיקר מגמתו ומטרת חפצו בקניית עוה"ז כי אם יהי' לו לעראי וע"כ צותה תורה באספכם תבואת הארץ יעשו חג הסכות ר"ל דהשמחה הוא לו רק בסכות שהוא בנין עראי ולא כן בדברים שהוא לו לקנין עצמיות המה מצות ומעש"ט אשר יעשה אותם האדם הוא העיקר ובנין קבוע עדי עד

ל) בסכות תשבו שבעת ימים וגו' למען ידעו דורותיכם וגו' אני ה"א והקשו המפו' למה דוקא בסוכות הטעם למען ידעו דורותיכם גם למה כתיב כאן אני ה"א ונראה דהנה הטור סתם כר"א דהסוכות שאומר הכתוב הוא משום ענני הכבוד שהקיפנו הקב"ה במדבר בעת צאתנו ממצרים והקשו הפוסקים מנין להטור להכריע דלא כר"ע דס"ל דהסוכות ממש קאמר קרא שהושיבם הקב"ה בשעת יציאת מצרים ונראה דהנה ענני הכבוד הם השראת השכינה אשר שכן עלינו וכמשה"כ והענן מלא את המשכן וכן כתוב בבנין בהמ"ק של שלמה והענן מלא את בית ה' אז אמר שלמה ה' אמר לשכון בערפל ועל כן סוכה נקרא צילא דמהימנותא כיון דעי"ז שאנו יושבין בסוכה אנו ממשיכין עלינו את הנס זכר עשה לנפלאותיו ואנו זוכין לישב בה תחת צילא דמהמנותא שהוא השראת השכינה ע"י הסוכה וידוע כל זה מפי