עצי חיים על מועדים קכח

מעותד לחבירו הקטן ממנו ומסיק הש"ס ולא היא בל תשחית דגופא עדיף שמשחית גופו במה שמקלקלין הניצוצות הגרועים כידוע עכ"ד הקדושים [הובא ביש"מ פ' בראשית עה"פ תדשא וגו'] ולפ"ז יש לומר במוצאי יו"ט הראשון אשר באו למדריגה הגדולה רם ומעלה וכמ"ש התוס' דף נ' דלהכי נקרא שואבה ששואבים רוח הקודש שהשכינה שורה מתוך שמחה עיי"ש וע"כ אמרו חז"ל ל שהי' מתקנים תיקון גדול היינו מה שצריכון לתיקון גדול כגון מאכלים הגסים כמו פת שערי אבל מאכלי דק הי' מנוחים למי שהוא קטן במדרגה מהם מה שגם הם יוכלו לברר הניצוצות קדושות מן הפסולת וז"ש חז"ל ע"ד רמז אשה ולא איש שהיא במדרגה קטנה היא היתה בוררת הניצוצות מחטים מריב אור בית השואבה אבל איש הי' בורר ממאכלי גסים ולא חשו על בל תשחית דגופא כיון שהי' בטוחים אז שיכולו לברר גם ממאכלים גסים ולכן הי' מנוחים פת חטים למי שקטן מהם (ועי' מ"ש בפ' וירא עה"פ מהרו)

כא) שם דף נ"ג חסידים ואנשי מעשה וכו' ת"ר יש מהן אומרים אשרי ילדותינו שלא ביישה את זקנותינו אלו חסידים ואנשי מעשה ופירש"י כל חסיד הוי חסיד מעיקרו] ויש מהן אומרים אשרי זקנותינו שכפרה את ילדותינו אלו ואלו אומרים אשרי מי שלא חטא וכו' ויש להבין במאי פליגו הני בהני ועוד קשה דמשמע מהיש אומרים ראשונה דאשרי למי שלא חטא מעולם וזהו הדרך הטובה והישרה ויש אומרים שנית ס"ל דזהו הטוב יותר אם טעם טעמא דאיסורא ובזקנותי' כיפר על ילדותו וא"כ קשה מה שאמרו או"א אומנים אשרי מי שלא חטא הא אמרו מקודם אשרי זקנותינו שכפרה על ילדותינו

ונראה עפימ"ש אא"ז זללה"ה בי"מ פ' ראה לפרש דברי הפ' סוף דבר הכל נשמע וגו' כי כבר נחלקו הקדמונים איזה עדיף דעת הרמב"ם היא מי שאינו מתאוה כלל ואין לו שום נטי' לרע עדיף וכי הוא השלם במדותיו וחסיד מתקרי וחלקו עליו כי אדרבה המתגבר עדיף שעשה לכבוד קונו משא"כ מי שטבעו כך במה עובד אדוניו, ובאמת או"א דא"ח דהתחלת האדם בודאי העיקר כהחולקים דאם נטבע כך מבטן צדיק מה פעל אבל כשע"י מלחמתו בחזקה כבש את יצרו עד שהגיע לבחי' דה"מ ע"ה ומכש"כ לבחי' אאע"ה מה טוב, כללו של דבר דבהתחלתו קיי"ל כהחולקים ובסופו כהרמב"ם וזה הכוונה בהפסוק סוף דבר הכל נשמע ר"ל דהאדם יש לו שתי שמועות יצה"ט ויצה"ר אבל סוף דבר ר"ל סוף דבר ראוי להיות הכל נשמע את הא' ירא ולא שמועה אחרת דרק זהו כל האדם על תכלית הנרצה בהבריאה משא"כ זה המנצח ולוחם עדיין הוא רק מקצת אדם שלא נשלם עכדה"ק

ובזה יתבאר דברי הגמ' יש מהן אומרים אשרי ילדותינו שלא ביישה את זקנותינו ר"ל בעודם בבחרותם וטל ילדות עליהם הי' בדעת שלימה בלי שום נטי' לרע רק יראת ה' חופף עליהם כל היום וע"ז פירש"י חסיד הוי חסיד מעיקרו כי הם המתחסדים עם קונם בלי שום נטי' לרע מעיקרו ר"ל גם בהתחלתו ויש מהן אומרים אשרי זקנותינו שכפרה על ילדותינו ר"ל אח"כ כשכבשו יצרם בחזקה בזה כפרה על ילדותם דאח"כ איגלאי מילתא למפרע דגם בתחלה כשהי' להם עוד נטי' לרע גם זה היא לטוב דאל"כ צדיק מה פעל וכהכרעת היש"מ כנ"ל ובזה פלוגתתן ואלו ואלו אומרים אשרי מי שלא חטא ר"ל דהם מפרשי דבריהם דאשרי מי שלא חטא כלל מעולם רק דפלוגתתן אם טוב הוא לעבוד את ה' בלי שום נטי' לרע או הטוב הוא אשר בבחרותו המתגבר על יצרו בחזקה שלא לחטוא עדיף אבל עכ"פ לא חטאו כלל מעולם והבן

כב) שם בגמ' אמרו עליו על הלל הזקן כשהי' שמח בשמחת בית השואבה אמר כן אם אני כאן הכל כאן ואם אינו כאן מי כאן הוא הי' אומר אם אתה תבוא לביתי אני אבוא אל ביתך אם אתה לא תבוא אל ביתי אני לא אבוא אל ביתך וכו' ותמהו המפורשים הלא הלל שהי' ענוותן כידוע יתפאר עצמו כזה ועוד מה