עצי חיים על מועדים קכב

סוכה כראוי עכ"ז יוצאין בסוכה אחד שיוכל לסמוך עצמן על מה שהעריכו לפניהם בסוכות ראשונות שהי' לבם כלב הארי והי' כליותיהן נובעות חכמה לכוין בכל המצוה בתיקון הראוי לשלימות המצוה ועל כן אמר הכתוב למען ידעו דרתיכם ר"ל דורותיכם הבאים אחריהם אשר גם אם ח"ו לבם אטום וסתום נעלם וניטל מהם לדעת לכוין כראוי עכ"ז יסמכו וידעו כי בסכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים ואז הי' דור דעה שמעו מפי משה מפי הגבורה הכל לכוין כראוי ובזה שידעו אשר אבותינו ידעו מאז והבינו טעמו של דבר בזה יוכלו לצאת ידי חובתם וע"כ בסכת בסכת חסר כי מדבר בדורות הבאים אשר לא יוכלו לכוין כראוי והסוכות אשר ישבו בנ"י בהוציאם ממצרים הוא מלא בטעם כראוי ולא נחסר מהמצוה גם הכוונה וז"ש כי אני ה' א' כי צריך לעשות כל המצות ע"פ כוונת המצווה כמו שצוה לנו השי"ת ואני ה' הבוחן כליות ולב

בסכות תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסכות וגו' אני ה' א' ונראה עפ"ד הטור סי' תרכ"ה וז"ל ואע"פ שיצאנו ממצרים בחדש ניסן לא צונו לעשות סוכה באותו זמן לפי שהוא ימות הקיץ ודרך כל אדם לעשות סוכה לצל ולא היתה ניכרת עשייתנו שהם במצות הבורא ית' ולכן צוה אותנו שנעשה סכות בחדש השביעי שהוא זמן הגשמים ודרך כל אדם לצאת מסוכתו ואנחנו יוצאים מן הבית לישב בסוכה בזה יראה לכל שמצות המלך הוא עכ"ל וי"ל דהנה אמרו חז"ל לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אפי' שלא לשמה וכו' אולם במצות סוכה למדנו שהעיקר המצוה הוא דוקא לקיים רק לשמה לשם מצות ה' ולכן צונו לעשות סוכה דוקא בתשרי ולא בניסן כדי שלא יהא באפשר לכוין להנאת עצמו רק בלתי לה' לבדו ובזה יל"פ דברי המדרש ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר וגו' ואיתא במדרש דארבע מינים שבלולב מרמזין על אותן אנשים שיש בהם תורה ומצות וגם אותן שהם ריקם מתורה או ממצות ויבואו אלו ויאגדו עם אלו ולהנ"ל ר"ל דהנה מבואר ברמב"ם ה' תשובה פ"י אל יאמר אדם הריני עושה מצות התורה בשביל שאקבל הברכות וכו' ואין עובדים על דרך זה רק עמי הארץ והקטנים שמחנכין אותן עד שתרבה דעתן ויעבדו מאהבה וכו' ע"ש ומבואר דע"ה עובדים ע"מ לקבל פרס ושלא לשמה והנה במצות סוכה גם ע"ה עושים רק לשם ה' כמו הת"ח וע"כ בזמן זה יבואו אלו ויאגדו עם אלו כי טעם אחד לכולם הכל עושים לשמה וזש"ה בסכות תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסכות ודרשו חז"ל כל האזרח כל ישראל ראוים לישב בסוכה אחת היינו בבחי' אחת רק לשם ה' ואמר הכתוב אני ה' א' היינו מפני שאני הוא המצווה עושים הסוכה ולא לשום הנאה עצמיות

ליל א' דסכות

יב) וירא אליו ה' באלוני ממרא והוא יושב פתח האוהל כחם היום יתבאר דהנה ידוע דחיות. של הנשמה בתורה ומצות אשר צוה ה' את האדם לעשות אותם וחי בהם והיינו אם ח"ו ימעול מעל בה' לעבור על מצותיו מרצח כח נפשו ברחניות אבל אם ישמור דרכי ה' ללכת בהם נותן כח ועוז בכל חלקי הנשמה להחיות בהם ומשו"ז אמר הכתוב ובשוב רשע מרשעתו אליהם חי יחי' ובגמ' יומא דף פ"ו מוקי לה בתשובה מאהבה דייקא דזדונות נעשית לו כזכיות לכן אליהם יחי' כיון דבתשובה מיראה אע"ג דזדונות נעשית לו כשגגות מ"מ עדיין הוי כאלו מרצח כח נפשו בשגגה כיון דטבע של החטא כאלו נוטל נפשו ח"ו א"כ מה לי אם נוטל נפשו במזיד או בשוגג אבל בתשובה מאהבה דנעקר החטא לגמרי וכאלו לא חטא אדרבא דנעשית לו כזכיות לכן בזה אמר הכתוב ובשוב וגו' חי יחי' כיון דנעקר החטא שממית לגמרי ובזה ע"י הזכיות יחי' האדם והנה בר"ה ויוכ"פ זמן תשובה מיראה בר"ה יכתבון ויום צום כפור יחתמון א"כ כיון דנשאר עוד חטא בשוגג הוי כאלו עוד ניטל חיות נפשו בשוגג דתשובה מיראה נעשית לו הזדונות כשגגות ויש לומר בזה מה שאומרים ובזכות צאתי מביתי החוצה וכו'