עצי חיים על מועדים יב

כן כיון דהוא בנו יש לו דין גדול וי"ש כנ"ל

וז"ש אחר הדברים האלה ופירש"י אחר דבריו של שטן ויתבאר דהנה כתבו התוס' בע"ז דף ג' בהא דגדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה לפי שהיצה"ר מתגבר יותר על המצווה להחטיאו ממי שאינו מצוות (עי' בע"י בתוס' שם) וז"ש אחר דבריו של שטן שקטרג דכל הנסיונות של אברהם עד עכשיו אינו נחשבים לנסיונות כ"כ לפי שהשטן אינו מתגבר עליו כשהוא אינו מצווה והיינו אחר דבריו של שטן שהוא היצה"ר שאינו יכול להתגבר (והגם שעמד בנסיונות עד העקידה ג"כ דברים של צווי מפי הקב"ה אבל עכ"פ למסור נפשו כגון באור כשדים או בעקידה נסיונות כזה שהם בנפשו לא הי' עד הנה) וע"כ קטרג שיוכל להיות באם הי' מצווה מפי הקב"ה למסור נפשו והי' השטן מתגבר עליו לא הי' יכול לעמוד בו וע"כ והא' נסה את אברהם ויאמר אליו שצוה לו למסור נפשי ואמר הקב"ה אל אברהם קח נא לשון בקשה שלא יאמרו שנסיונות עד הנה שהי' יכול לעמוד בהם מפני שלא הי' מצווה ואלו הי' מצווה לא הי' יכול לעמוד בהם, והנה אם יתגבר על יצרו גם בנסיון דעקידה יראה מזה שגם בנסיונות הקודמין גם אם הי' מצווה בהם הי' יכול לעמוד בהם דהא עמד ג"כ בנסיון דעקידה שהי' מצווה וז"ש שלא יאמרו נסיונות שלא הי' מצווה בהם אין ממש וכנ"ל וז"ש המדרש נתת ליראיך נס להתנוסס נסיון אחר נסיון דנסיון דעקידה גילה לנו על נסיונות הראשונים שהי' נסיונים וגם אלו הי' מצווה בהם הי' מקיימם ויתבאר דברי הכתוב הנ"ל תקעו בחודש שופר וגו' עפימ"ש בספה"ק דהעיקר בתק"ש לזכור בעצמו עקידת יצחק לקבל עליו למסור נפשו לה' כמצווה עלינו ונקדשתי כאשר אבותינו הגיעו לידי מדה זו וחשוב לתני הקב"ה ביום הזה כאלו קרבנו לפניו נפשינו היחידה וע"כ אמר כי חק לישראל הוא דייקא למסור נפשו לה' משא"כ לבני נח הא אינם מוזהרים על קדושת השם כאמור בגמ' הנ"ל, והנה גם אם יאבו למסור נפשם אף כשאינם מצווים הרי הם מתחייבים בנפשם ורק באדם גדול מותר למסור עצמו בדבר שאינו מחויב בה, וע"כ אמר הכתוב משפט היא לא' יעקב כמו שנאמר כי ביצחק יקרא לך זרע ולא כל יצחק דעשו לא מיקרי זרע אברהם וע"כ דוקא יוצאי ירך יעקב מותרים ליטול את השם למסור עצמם גם במצוה שאין מחויבים במס"נ כיון שהם כאדם גדול דהא נתייחסו אחר אברהם אבל עשו הרי לא נתייחס אחר אברהם וע"כ המשפט שיהא מותר למסור עצמו הוא דוקא ביעקב וכנ"ל

לראש השנה

ו) בחדש השביעי באחד לחדש וגו' א"ר יאשי' כתיב אשרי העם יודעי תרועה וכי האומות העולם אין יודעים להריע כמה קרנות יש להם וכו' אלא שהם מכירון לפתות את בוראן בתרועה והוא עומד מכסא הדין לכסא רחמים ומתמלא עליהם רחמים והופך להם מדת הדין לרחמים אימתי בחדש השביעי וקשה הא התרועה הוא מצוה בתירה וחוק לישראל דייקא הוא ולא לאוה"ע ומאי נפ"מ אם האוה"ע יודעים ג"כ להריע גם לפרש סיפא דקרא ה' באור פניך יהלכון מה שייכות למאי דכתיב ברישא אשרי העם יודעי תרועה ובמדרש פ' אחרי לדוד ה' אורי וישעי רבנן פתרי קרא בר"ה ויוה"כ ה' אורי בר"ה וישעי ביוה"כ בקרוב עלי מרעים אלו שרי אוה"ע לאכול את בשרי שמקטרוגים על ישראל ואומרים רבש"ע אלו ואלו וכו' אם תחנה עלי מחנה של אוה"ע לא יירא לבי בזאת אני בוטח עכ"ל המדרש בקיצור והמדרש הזה אומר דרשוני גם מה דסיים בזאת אני בוטח דמשמע בזה עצמו שהם מקטרוגים בזה אנו מובטחים וצ"ב

והנראה לע"ד דידוע שורש תק"ש ע"ד פשוט להמליכו עלינו כדרך שתוקעים לפני מלכים בהמלכם, [ב] להזכיר עקידת יצחק [ג] להזכיר זכות מתן תורה שנאמר קול השופר הולך וחזק מאוד וזה ענין פסוקי מלכיות זכרונות שופרות ויש לומר דכלהו טעמי כחדא חשיבא עפי"מ שפרשתי המדרש ילקוט בפ' במדבר עה"פ שאו את ראש כל עדת בנ"י למשפחתם לבית אבותם בשעה שנתן