עצי חיים על מועדים קיט

וגם מקנינו ילך עמנו כי ממנו נקח לעבוד את ה' דהנה היצה"ר מתלבש במחשבות אדם ומיפה לו העבירות בטענות מזויפות שיש בזה כבוד שמים ואם יראה שאדם אחר עושה כן אז מבין הוא מיד שהוא עבירה רק הוא לעצמו אינו רואה שום חרפה ומיאוס בדבר והנסיון לזה לידע איזה דרך ישכון אור אזי ישגיח על אדם אחר ובודאי יהי' המעשה רע כמבוזה בעיניו וידע מה הוא האסור לו וימנע עצמו וזה הי' הויכוח של פרעה למשה לכו נא הגברים ועבדו את ה' ר"ל אנשים בעלי צורה שהם בחי' גברים אבל פחותי ערך אשר הם בחי' בהמות ישארו פה והשיב לו מרע"ה גם מקנינו ילך עמנו ר"ל גם אותם שהם בחי' בהמות ילכו ג"כ עמנו כי ממנו נקח לעבוד את ה' ר"ל מהם נדע אנחנו איך להתנהג בעבודת ה' לעשות נסיון ומבחן ממעשיהם עכ"ד בקיצור, ובזה פירשתי מה שאחכז"ל בב"ב דף ע"ח על כן יאמרו המושלים אלו המושלים ביצרם בואו חשבון בואו ונחשב חשבון של עולם הפסד מצוה נגד שכרה ואם אתה עושה כן תבנה בעוה"ז ותכונן בעוה"ב עיי"ש ויתבאר לפי הנ"ל ע"כ יאמרו המושלים ביצרם אשר כן דרכו של יצה"ר להטעות את האדם בטענות מזויפות בואו ונחשוב חשבונו של עולם ר"ל דהבחינה לזה לידע אם הוא מצוה או הוא עבירה יוכל להבחין מהעולם ר"ל מאחרים אם יעשו כמוהו משם יבוא ראי' כיצד יעשה ואז בלבבו יבין ובעיניו יראה מה שהוא עבירה וימנע עצמו ועי' מ"ש בסו"פ חקת, ויתבאר המדרש הנ"ל דהנה ידוע דהד' מינים שבלולב באים לרמז דאותן הנשים ריקים מתורה ומצות ודומים כמו שאין להם טעם וריח יבואו ויאגדו אלו עם אלו ויש לומר דהיינו כנ"ל ללמד מהם האיך להתנהג ולפרוש מדרך הרעה ומהם נקח נסיון שלא לעשות כמעשיהם והיינו שאמר במדרש ראשון לחשבון עונות ע"י הד' מינים בזה נחשבה חשבון של עונות מה שהוא עונות או לא ע"י חשבון של עולם לדעת האיך להתנהג ע"י אלו אנשים ריקים להתרחק מן הכיעור ולעשות הנסיון מהם אשר ע"כ הרוח יבואו אלו ויאגדו עם אלו

ז) ולקחתם לכם וגו' ושמחתם לפני ה"א ובגמ' סוכה דף מ"ג דרשו חז"ל לכם משלכם להוציא את השאול ואת הגזול והקשו בתוס' שם למה לי קרא להוציא את הגזול דבלאו לכם נפקא לן גזול משום מצוה הבאה בעבירה

ויש ליישב ע"ד אגדה עפ"מ דאמרי' בסוכה דף ל' מאי דכתיב כי אני ה' אוהב משפט שונא גזל בעולה משל למלך בו"ד שהי' עובר על המכס אמר לעבדיו תנו מכס למוכסים אמרו לו והלא כל המכס שלך אמר להם ממני ילמדו כל עוברי דרכים ולא יבריחו עצמם מן המכס אף הקב"ה אמר אני ה' שונא גזל בעולה ממני ילמדו בני ויבריחו עצמם מן הגזל וכתב במהרש"א שם דלכך נקט בקרא קרבן עולה מפני שכולה כליל והכל שלו אבל חטאת ואשם ושאר קרבנות ודאי דגזילה גמורה היא כיון דנאכלין ולא הוי דומה למשל כלל רק בעולה הו"א דגזל ג"כ מותר להקריב שכולה קריבה לגבוה וכל העולם ומלואה שלו הוא והוי ממש דומה למשל עכ"ד המהרש"א עיי"ש ומוכח מזה דחטאת ואשם דנאכלין מהדין אין להקריב כשהוא גזל אבל עולה שהוא כולה כליל וכולה לגבוה סלקא הי' מותר להקריב אך משום כדי ללמד לברוח מן הגזל גם עולה אין להקריב כשהוא גזל ועי' מיש בזה פ' ויקרא ליישב דברי הרמב"ם פ"ה מה' איסורי מזבח ועפ"ז יש לומר דלכך פשיטא בכל מקום דגזול אסור משים מהב"ע כיון דבכל המצות מותר לעסוק שנא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה כמ"ש התוי"ט במשנה אל תהי' כעבדים המשמשים עמל"פ שאין ר"ל שהעבודה עמל"פ אסורה שמ"מ עבודה היא אלא שאם יעבוד לתקות שכר או למניעת עונש אינו במעלה כמו העובד שאין לו שום פני' בעבודתו עכ"ד וא"כ כיון שמותר לעבוד עמלק"פ הרי בכל המצות ג"כ יש בהן הנאת הגוף לעצמו וכמו חטאת כשהן בגזילה וא"כ ה"נ אם מצפה לתשלום גמול שאין לך הנאה לעצמו גדולה מזו בודאי דהוא גזילה גמורה ופסול משום מהב"ע ולפ"ז י"ל דבאתרוג הו"א דגם בגזול לא שייך מהב"ע כיון דבסכות זמן שמחתינו עת חשובה מאהבה לא למענינו כ"א רצונינו וכל כונתינו בלתי לה' לבדו א"כ הוא דמי לעולה שכולה לגבוה דמהדין מותרת אף בגזול ולכן איצרך קרא לאפוקי