עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › עצי חיים על מועדים

עצי חיים על מועדים קיא

Atzei Chaim Moadim 111 · עצי חיים על מועדים · free full Hebrew text

Open in the reader →

הלשון ועכשיו שנברא יפשפש במעשיו או ימשמש במעשיו דמאי שאטיי' לזה אי טוב שנברא להא דיפשפש במעשיו. אך י"ל לפי הגמ' הנ"ל דתשובה מאהבה זדונות נעשית כזכיות א"כ אם עבר על הל"ת ושב עליהם נעשית לו הל"ת כזכיות א"כ ל"ל דהל"ת הם מרובין מהמ"ע והוי יותר להפסד מהשכר דהא גם על הל"ת אם ישוב עליהם מגיע עליהם שכר וא"כ לא הוי יותר להפסד מלשכר דהא יוכל להיות דגם על הל"ת יגיע שכר עליו ולכן י"ל דאע"ג דהל"ת הם יותר מהמ"ע מ"מ נוח שנברא דהא מהני תשובה מאהבה להיות הכל כמ"ע גם הל"ת והיינו שאמר בגמ' ועכשיו שנברא כיון דמקור הטוב רוצה להטיב א"כ למה נברא הא יותר טוב שלא נברא לכן קאמר דיפשפש במעשיו היינו שיעשה תשובה מאהבה ויהי' כל ימיו בתשובה ובזה הל"ת יהא נחשבים לזכיות לקבל שכר כמו המ"ע וא"כ טוב שנברא עי"ז שיפשפש במעשיו וי"ל דה"נ שאלו המלאכים עתיד למחטי היינו שהל"ת הם מרובין וא"כ טוב שלא נברא דיותר קרוב להפסד כנ"ל והשיב להם השי"ת הא אקדים להם תשובה מאהבה דעבירות נעשית זכיות וא"כ גם על הל"ת יגיע שכר ואם כן יותר טוב שנברא

ויתבאר דברי הכתוב מי האיש החפץ חיים היינו שיהא נוח לו מה שנברא ויש לו חפץ בחיים והא הל"ת הם מרובין מהמ"ע א"כ הוי יותר להפסד ורחוק מהשכר וגם אוהב ימים לראות טוב כדברי הגמ' מכות דף כ"ג דשס"ה ל"ת הם כנגד ימות החמה הא מי הוא זה אשר יאהב ימים היינו הל"ת דמרומזים בימים של השנה שמגיע עליהם ח"ו הפסד באם לא ישמור אותם וא"כ איך שייך בהם אוהב ימים ואמר הכתוב אך בזה מגיע שכר גם על הל"ת נצור לשונך מרע סור מרע ועשה טוב היינו שיעשה מהרע טוב וא"כ בכה"ג גם על הל"ת מגיע שכר שיהפוך ע"י התשובה לעשות מעבירות זכיות ובזה הוא טוב יותר שנברא משלא נברא ויש לו חפץ בחיים מה שנברא וגם יוכל לאהוב את הימים לראות מהם ג"כ טוב היינו שכר על הל"ת כמו על המ"ע וע"כ אמר הכתוב ג"כ נצור לשונך מרע וכמו שהזהיר מרע"ה בתורה זאת תהי' תורת המצורע ביום טהרתו שמטהר עצמו מפשעיו ולא ישאר אפי' שוגג דהיינו בתשובה מאהבה שבזה דייקא זדונות נעשית לו כזכיות והוא טהור לגמרי דהא בשוגג עדיין עונותיו חקוק על עצמותו ויש רושם החטא אבל בתשובה מאהבה הוא טהור ממש, ועיין עצי חיים דרוש פ' מצורע

וא"כ י"ל דהא דאמר בגמ' דמשמע דזדונות כזכיות מדכתיב עליהם יחי' י"ל דהיינו כנ"ל דהא כיון דטוב שלא נברא רק דע"י התשובה נעשית כזכיות לכן טוב שנברא וא"כ כל עיקר החיות ומה שנברא האדם הוא ע"י התשובה דנעשית העבירות כזכיות וא"כ שפיר מבואר דנעשית כזכיות דאם הוא רק כשגגות א"כ עכ"פ אין מגיע שכר על התשובה והוא כל"ת ולא כמ"ע רק אם נעשה כזכיות מגיע שכר על הל"ת כמו על מ"ע ומשו"ה כתיב הלשון עליהם הוא התשובה מאהבה הוא יחי' וזשה"כ איש או אשה אשר יעשו מכל חטאת האדם היינו כי ע"י העבירות הי' צריך שיהי' ח"ו חטאת האדם [מלשון ולא יחטיא] כי עי"ז נוח שלא נברא וגם הוא למעול מעל בד' במה שברא הקב"ה את האדם ואמר הכתיב והתודו את חטאתם וגו' היינו שיתקן גם החטא שהוא שוגג ע"י תשובה מאהבה ובזה יתקן מה שנברא האדם וטוב לו שנברא.