עצי חיים על מועדים קט

ועפ"ד היש"מ הנ"ל יש ליישב קושי' התוס' בב"ק דף צ"ב דאמרי' בגמ' שם אמר ר' יוחנן מאי דכתיב יחי ראובן ואל ימות ויהי מתיו מספר וזאת ליהודא ויאמר וגו' כל אותן ארבעים שנה שהי' ישראל במדבר הי' עצמותיו של יהודא מגולגלין בארון עד שבא משה ובקש רחמים אמר לפניו רבש"ע מי גרם לראובן שיודה יהודה מיד שמע ה' קול יהודה ופירש"י מי גרם לראובן וכו' במדרש תנחומא מכיון שהודה יהודה ואמר צדקה ממני עמד ראובן ואמר אני בלבלתי יצועי אבי והקשה בתוס' שם הא איתא במדרש וישב ראובן אל הבור מלמד ששב משקו ותעניתו שבלבל יצועי אביו וזה הי' קודם מעשה דתמר ולפ"ד היש"מ יש לתרץ קושי' התוס' דהנה בש"ך יו"ד סי' קמ"א כתב בהא דאיתא שם דברבים ליכא חשדא דה"ה שנים מיקרי רבים לענין זה ועי' בא"ר סי' רמ"ד ולפ"ז י"ל דאף דראובן עשה תשובה מ"מ ביחיד הא קשה מאוד תשובה מאהבה וכמ"ש ביש"מ שם ע"ש, וכל אחד לפי מדרגתו, וא"כ לגבי ראובן מה שנקרא תשובה מאהבה הוא עד אין חקר לפי השגתו עד כמה צריך להיות דבוק לאהבה את השי"ת והנה כשיהודה עשה תשובה ואמר צדקה ממני ועמד ראובן ג"כ והודה ושניהם כאחד יהודה וראובן מיקרי רבים ובכן נתקבל תשובת רבים כתשובה מאהבה ונעשה מהעבירה זכיות וא"כ מה שנתקבל תשובת ראובן להעלות את העבירה לעשותה זכיות גרם לו כל עיקר יהודה ומיושב קושי' התוס' דאע"ג דראובן עשה מקודם תשובה מ"מ עתה נתקבל תשובתו כ"כ עד שנעשית לו כזכיות

י) איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם למעול מעל בה' וגו' יל"ד כפל הלשון ל"ל גם דמשנה דמתחלת כתיב האדם ואח"כ כתיב בה' וגם למה הוא מעל בה' הלא אם חטאת מה תפעל גם לבאר הכתוב יעזוב רשע דרכו וגו' וישוב אל ה' וירחמהו ואל א' כי ירבה לסלוח וקשה ג"כ כפל הלשון גם לבאר הכתוב שובה ישראל עד ה"א וגו' ושובו אל ה' וגו' ונשלמה פרים שפתינו

ונראה עפ"מ שהביא ביש"מ פ' פנחס משם המפורשים לפ' הפסוק מאמר אלי' קנא קנאתי לה' א' צבאות וגו' כי האלשיך פי' הפסוק למה ה' תעמוד ברחוק דבהגלות אין שמו שלם דהיינו שיש פירוד בין י"ק לו"ק בענין השפעה וכעין זה כתב הגאלאנטי בפ' כי ראתה גוים באו מקדשה כי ראתה ס"ת י"ק באו מקדשה ס"ת ו"ק וגוים ביניהם, והנה בעבור ישראל ח"ו הם מרחקים השם וגם מסלקים שכינתו ואז ח"ו לא נקרא א' ישראל כ"א א' צבאות עליונים ונוח לו ית"ש יותר שיקרא א' ישראל והיינו קנא קנאתי ר"ל ב' קנאות א' לה' הוי' ב"ה שאינו שלם ועומד ברחוק ע"י עונותיהם ב' א' צבאות ר"ל במה שנקרא א' צבאות עכ"ד ע"ש ועד"ז פירשתי הפ' למה יאמרו הגוים אי' נא א' ר"ל שהגוים הנ"ל המפרידין ומסלקין את שכינתו מאתנו יאמרו אי' א' שלא נקרא א' ישראל כי נתרחק ח"ו ומקום כבודו הוא בשמים כי בעונותינו סילק שכינתו למעלה להיות נקרא א' צבאות העליונים שבשמים ובזה יש לפרש הפ' ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם היינו לשמי שלא יהי' ח"ו פירוד בשמו כביכול ית"ש וזהו ע"י שיהי' שכינתו בתוכינו כמאה"כ ושכנתי בתוכם, ובזה יש לפרש ג"כ הכתוב לא הביט און ביעקב וגו' ה' א' עמו ותרועת מלך בו ר"ל אם לא יראה און ביעקב אזי ה' א' עמו ר"ל הטובה הוא כפולה במה אשר השם הוי' ב"ה יהא בשלימות בלי פירוד וגם שיהא נקרא אלקיו ר"ל אלקי ישראל ולא א' צבאות, ויתבאר ג"כ הכתוב בישעי' נ"ד כי בועליך עושיך ה' צבאות שמו וגואלך קדוש ישראל א' כל הארץ יקרא ר"ל קודם הגאולה אז שמו ה' צבאות וגואלך ר"ל אחרי הגאולה שיגאלנו במהרה אז א' כל הארץ יקרא שיהא נקרא ג"כ א' ישראל ולא רק ה' צבאות שמו

ויתבאר בזה שובה ישראל עד ה"א ר"ל כיון דהחטאים מרחקים שמו הקדוש ית"ש וגם דעי"ז לא נקרא אלקיך רק א' השמים וע"י התשובה אז היא מגעת עד ה' אלקיך ר"ל שיהא נקרא ד' אלקיך כביכול שיה' קרוב אלינו ע"י השראת שכינתו ית"ש ולכן קחי עמכם דברים ושובו אל ה' שנהי' עד ה' בשכינתו בתוכינו ואמר עוד הכתוב ג"כ ונשלמה פרים שפתינו וי"ל עפ"ד