עצי חיים על מועדים קו

ז) א"י עפ"ד היש"מ הנ"ל לפרש הכתובים באופן אחר קצת דהנה כבר כתבו המפורשים להקשות האיך מועיל תשובה הא כל חוטא מורד במלכות הוא ובכל מורד במלכות לא מהני פיוס ומחילה דמלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול ולדברי היש"מ יתבאר דהנה כל עיקר התשובה הוא להראות בגלוי כי כל מה שעשה הוא בשגגה דהא כשמזכירין אותו שחטא הוא מתחרט בחרטה גדולה וא"כ אין זה דומה למה שאמרו מלך שמחל על כבודו וכו' דהא התשובה רק אות הוא אשר מתחלה נעקר החטא למפרע ובלא דעת עשה מה שעשה ושפיר מהני התשובה והחרטה

אמנם עדיין צריך לבאר דהא אע"ג דיש התנצלות דכל העונות הם בלא דעת הא עכ"פ עשה בפועל העבירה ומצינו בגמ' דדברים שבלב אינו דברים וא"כ ק"ו דיש מקים לומר דאע"פ שעשה בלא דעת מ"מ הא לא עדיף מדברים שבלב דכיון דעשה מעשה לא מהני מחשבתו לבטל המעשה ולזה יש ליישב עפ"מ שהקשה הרשב"א בקידושין הא דמהני בחמץ ביטול ותרומה ניטלות במחשבה הלא דברים שבלב אינו דברים לענין מקח וממכר ותי' א"זזלל"ה בייט"פ לר"ה אות ל"ה דזהו דוקא בין איש לרעהו שאינו מבין מחשבות שבלב חבירו כי אולי פיו ולבו אינם שוין אבל ביטול חמץ ותרומה במחשבה שהוא רק נגד הבוב"ה שהוא החוקר לב ובוחן כליות אצלו המחשבה נגלה וחשוב כמעשה עכ"ד ובזה פירשתי הכתובים סו"פ ויחי אל תיראו כי התחת א' אני וגו' דהנה השבטים לא עשו ליוסף בפועל ממש כי א' חשבה לטובה רק מה שהם חשבו לעשות עם יוסף לא טוב והנה בין איש לרעהו דברים שבלב אינם דברים וע"כ אמרו השבטים ליוסף ועתה שא נא לפשע עבדי א' אביך היינו מה שנקרא פשע נגד הבוב"ה היודע מחשבות אדם אבל בין איש לרעהו אינו נקרא פשע כיון דבמעשה נצמח מזה רק טובה ועל המחשבה אין דנין בין איש לרעהו ואמר להם יוסף אל תיראו כי התחת א' אני אשר המחשבה אצלי כמעשה הלא בין אדם לחבירו דברים שבלב אינם דברים ואין מגיע להם עונש ממני בידי אדם וי"ל בזה יעזוב רשע וגו' וישב אל ה' וגו' ואל א' כי ירבה לסלוח מהו כי ירבה לסלוח וי"ל וישב אל ה' ר"ל הא דמהני תשובה משום שהוא אל ה' דייקא היודע מחשבותיו שהוא לא בדעת שלימה ורק כשוגג יחשב ואל א' כי ירבה לסלוח ר"ל דהא במלך בו"ד לא מהני פיוס ומחילה אבל נגד ממה"מ הקב"ה מהני תשובה כיון שהוא היודע שלא עשה מדעתו ומרצונו רק ברוח שטות וע"כ הוא מרבה לסלוח יותר ממלך בו"ד

ויתבאר הכתובים הנ"ל איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם למעול מעל בה' וקשה האדם ל"ל גם כפל הלשון גם דמעילה משמע שוגג דכל מעילה הוא בשוגג גם לפרש הכתובים שובה ישראל וגו' וי"ל שובה ישראל עד ה"א היודע מחשבות ואצלו ית"ש חשוב המחשבה כמעשה ומשו"ה מהני תשובה ואמר הכתוב דמשו"ה מהני תשובה ולא אמרו' מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול כי כשלת בעונך כדברי הגמ' האי עון מזיד הוא וקרי לי' מכשיל ר"ל דכל עון שהוא מזיד ועכ"ז יחשב כאלו היא כשוגג משום דבלב של כל איש ישראל אשר הוא מאמין בה' ע"כ הוא כשוגג והשי"ת יודע מחשבות לבו של אדם ומשו"ה מהני תשובה וזש"ה איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם ר"ל כמו בין אדם לחבירו הרואה רק המעשה ואינו יודע ואינו מבין מחשבות שבלב אשר כל זה הוא כשוגג ורוח שטות שעבר עליו וע"כ הוא רק למעול מעל בה' היינו לה' הוא כשוגג וכמו מעילה שהוא שוגג ומשו"ה מהני תשובה והתודו את חטאתם אשר עשו והשיב וגו'

ח) איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם למעול מעל בה' וגו' ואשמה הנפש ההוא ויש להבין כפל הלשון, גם דמעילה היא שוגג ואשמה הוא מזיד, גם דפתח בלשון יחיד ומסיים הכ' והתוודו את חטאתם דהוא לשון רבים [ב] להבין הכתוב שובה ישראל עד ה"א כי כשלת בעונך ובגמ' פריך קרי' לי' מכשול דהוא שוגג והא עון מזיד [ג] להבין הכתוב יעזוב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו וגו' ואל א' כי ירבה לסלוח ויליד כפל הלשון וגם מהו ירבה לסלוח.