עצי חיים על מועדים י

ויעבירנו ארבע אמות בר"ה וקשה הלשון שמא ילך אצל בקי דוקא הא בכל מקום הוצאה אסור בר"ה בשבת ואם דדברי הגמ' בהווה הא זה מצוי יותר להוליכו לבהכנ"ס לתקוע בו על סדר התפלה ומדוע חששו יותר שמא יוליכנו אצל בקי ולהנ"ל י"ל עפמ"ש אאמו"ר זצ"ל בקדושת יו"ט פ' תשא דהא שכתבו בגמ' דאין אדם חוטא אא"כ נכנס בו רוח שטות ופירושו כמ"ש בישמח משה משום שהוא מאמין בהשי"ת שרואה את מעשיו וכנ"ל זה דוקא בחטא דעלמא אמנם לפעמים כן דרכו של היצה"ר להיות מסית ומדיח לאדם לעור עיני החכם לומר על איזה מצוה שהוא עבירה וכך ידמה בעיני האדם הרבה פעמים על איזה עבירה שהוא מצוה לעשותה הנה אם עושה עבירה כזו שפיר יוכל להיות בשעת העבירה בדעת שלימה וצלולה כי לפי דעתו הוא עוסק במצוה ומאמין באמת בהשגחת הבוב"ה ואך טעות הוא בידו בעשיית העבירה הלזו עכ"ד עיי"ש וז"ש בגמ' שמא ילך אצל בקי ללמדו טעם דתק"ש והוא כנ"ל להראות שאנו מקבלים עלינו מלכותו כדרך המלכים שתוקעין לפניהם והנה בעת שזוכר ומאמין בהשי"ה א"א לומר שהעבירה בידו הוא רוח שטות דהא סובר שעושה מצוה והיא בדעת שלימה כנ"ל וע"כ לא הוי שוגג דזה שהיצה"ר מעור עיניו על עבירה שהוא מצוה זה לא נחשב לשוגג דהא על זה אנו מוזהרים שלא יהא נלכדים ברשתו ובמצודתו וע"כ חששו שמא ילך אצל בקי וילמדנו להיות זוכר אשר השי"ת רואה במעשיו ושעל זה יתקע בשופר ואזי בשעה זה יעבירנה ד' אמות ברה"ר והוא יסבור בעצת היצה"ר שהוא מוציא את השופר ברשות ובאמת עבירה הוא וע"כ חששו בזה יותר שמא יעבירנה כיון שהוא בא מהחכם ולמדו טעם דתק"ש וכנ"ל וא"כ בהא גופא דיעבירנו ד"א בודאי לא יחשב כשוגג כיון שעוסק במצוה ובא מהחכם הבקי בטעם דתק"ש

והשתא יבואר המסורה זכרון תרועה, וקאי על יום השבת שאין תוקעין בשופר רק מזכירין תרועה והטעם משום שיום השבת פועל עצומו של יום כאשר בחול שתוקעין בשופר ואמר המסורה אין זכרון לראשונים ומפרש הטעם משום שאין זכרון לחכם עם הכשיל פי' משום שביום השבת מודיעים אנחנו במה שאנו שובתים בשביעי שמקבלים עלינו עול מלכותו ואמונתו על כן אנו מראים לדעת כי כל אשר עשינו עד עתה שלא כדת הוא משום רוח שטות וסכלות וזהו שאין לסכלות של כל השנה לעת כזאת שרוח החכמה התעורר בנו דהא אנו מאמינים בהשי"ת ובתורתו ומשו"ז ונסלח לכל בנ"י כי לכל העם בשגגה

ה) תקעו בחודש שופר וגו' כי חק לישראל הוא משפט לאלקי יעקב ויל"ד דמשמע כי חק לישראל הוא נתינת טעם ומאי קמ"ל בזה הלא כל התורה רק לישראל נאמרה ולא לבני נח [ב] חק ומשפט כפל הלשון [ג] ישראל ויעקב בשינוי שמות והלא דבר הוא ובפ' העקידה ויהי אחר הדברים האלה והא' נסה את אברהם וגו' ופירש"י אחר דבריו של שטן שהי' מקטרג וכו' וקשה הלא עד השתא ג"כ עמד אברהם בנסיונות רבים ומאי הי' לו עוד לקטרג קח נא וגו' ופירש"י אמר לו הקב"ה בבקשה ממך עמוד לי בזה הנסיון שלא יאמרו הראשונות לא הי' בהם ממש וצ"ב מאי שייכות נסיון דעקידה לנסיונות הראשונים ובפרט שאם לא יעמוד בזה גם הראשונות אין בהם כלום מדוע ובמד"ר והא' נסה את אברהם כתיב נתת ליראיך נס להתנוסס מפני קשט סלה נסיון אחר נסיון וגידולין אחר גידולין וצ"ב עוד במדרש שם אמר השטן לאברהם למחר אומר לך שופך דמים את ששפכת דמו של בנך א"ל על מנת כן וקשה וכי מי שמוסר נפשו לה' הרי הוא שופך דמים עוד שם א"ר אחא התחיל אברהם תמי' אתמול אמרת כי ביצחק יקרא לך זרע חזרת ואמרת קח נא את בנך ועכשיו אתה אמרת אל תשלח ידך אל הנער אתמהה אמר לו הקב"ה לא אחלל בריתי ומוצא שפתי לא אשנה כשאמרתי לך קח נא את בנך לא אמרתי שחטהו אלא והעלהו וכו' הדה"ד ולא עלתה על לבי זה יצחק עכ"ד המדרש ודברי המדרש מאוד תמוהים מה זה ששאל אברהם אתמול אמרת כי ביצחק יקרא לך זרע אחר שאמר לו הקב"ה אל תשלח ידך אל הנער והא כשנאמר אל תשלח ידך שפיר הוא דביצחק יקרא לך זרע ומקודם