עטרת מנחם פט

ואוהבי ישראל מאד וחששו על מנהג בני הכפרים המתאספים בימים נוראים להתפלל בציבור ולא הורגלו בכך כל ימות השנה לכך הם מגביהים קולם בתפלתם. ובאמת יש איסור גדול למגביה קולו בתפלתו ובפרט בספרי המקובלים ובזה"ק מחמירי' ומזהירי' מאד ע"ז. וע"כ דאגו על הדבר שלא יהי' חלילה קטרוג על ישראל. לכך כתבו מותר להגביה קולו בתפלתו מעט בימים הללו. אבל באמת נכון הדבר שההיתר הזה הוא רק לפנים ולא טוב הדבר אדרבה איסור גמור יש וכו' ע"ש. ועיין מה שכ' בזה בשלה"ק לר"ה. ובס' הלולא דרבי דף כ"א ע"א. ובשערי תשובה או"ח סי' תקפ"ב

רכב) כ' בס' טעמי המצות מצוה קכ״ב בביאור באר מרים כי פ"א שח לו זקן אחד שהי' אצל הרחיד"א זצ"ל בחג הסוכות וראה שהכין כסא וספסל עבור האשפוזין ושמח מאד ע"ז ואמר אלמלא לא באתי אלא בשביל זה די. וע"ז כ' בס' אם לבינה דף כ"ג: כמה היתה חביבה עליו כל הנהגה ישרה ששמע ממנהג איזה צדיק נוכל לראות מזה. כי כ"כ נתפעל רבנו הקדוש בשמעו מנהגו אף שעקרו נובע מזוה"ק גבי כסא אלי'. ועיין בס' עבודת הקודש להרחיד"א ז"ל

רכג) כ' בשו"ת הד"ר סי' י"ז דף י"ד ומרגלא בפומי לפרש זכרתי לך חסד נעוריך היינו נערי ב"י ההולכים בדברי חסידות.. אהבת כלולותיך שמתכללים א"ע עם הצדיקים והחסידים. לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה אם דשם אין להם מנוחה ומתפללים רוב היום ואחרי ככלות הכל אין לו לאכול ולנוח כמו בביתו עכ"ז ששים ושמחים לעשות רצון קונם. וכעת ראיתי בשם הק' רבינו מ"מ מרימנוב ז"ל מעין זה

רכד) כ' בס' ייטב פנים במאמר דבר הגדה דף צ"א: מה נשתנה הלילה הזה וכו' אפשר לפרש לפי"מ שאחז"ל עוגות שהוציאו ממצרים טעמו בהן טעם מן י"ל ע"ד שפי' רבינו הקדוש מהר"ם מרימנוב זלה"ה ויאמרו איש אל אחיו מן הוא וכו' ע"ש והובא לעיל אות נ"ט. ובס' מבשר טוב פרשת בשלח

רכה) כ' בס' תורת מנחם פרשת ואתחנן: קרב אתה ושמע את כל אשר יאמר ד' אלהינו וכו' ושמענו ועשינו. הנה הם הקדימו נעשה לנשמע שזה היה מעלה גדולה להם ואיך אמר כאן ושמענו ועשינו. אך הענין כי באמת יש לומר שזה היא מדריגה גדולה יותר כי המחוסר שכל סבור הוא לעשות המצוה תיכף ומיד בלתי שמיעה והבנה. אך המשכילים יודעים שהרבה צריכין לישב ולהבין לעשות המצוה. וז"ש ושמענו ועשינו. שמיעה זו לשון הבנה. כלומר שהרבה יתבונן טרם עשיית המצוה ואח"כ ועשינו ע"ש

רכו) כ' בס' בני יששכר מ' חודש אייר מאמר ג' אות ד': מנהג ישראל אשר התלמידים בני בי רב יורו בקשת בל"ג בעומר ושמעתי מאת כבוד אדמו"ר הרה"ק מהרמ"מ זצוק"ל הטעם הוא כי בימי רשב"י לא נראתה הקשת. והנה ביום עלותו למרום עושין הסימן הזה עכ"ד

רכז) שם במ' חדש תשרי מ' ה' אות ז': שמעתי מכבוד מרן אדמו"ר מהררמ"מ זצוק"ל שעל כן ע"פ רוב כל התחלות גזירת המלכות הוא במרחשוון והוא על כי בחדש היה מרדו ישראל במלכם ואמרו ראה ביתך