עטרת מנחם פב

בפנימיות לבבם יש להם צער על היזק ממון הבא להם ע"י מנוחת שבת. וידאגו ע"ז שאסור להם לעסוק במלאכה ואינם בוטחים בה' שישיב להם שכרם בששת ימי המעשה. וע"ז יאמרו כי השבת צ"ל מנוחת השקט גם בפנימיות לבבם. ובטח. לבטוח בה' שבידו למלאות כל צרכם. ואין כוחם ועוצם ידם עושה חיל כנ"ל. וז"ש רבה ודסיירי נכסייהו בשבת. היינו שיום השבת הוא עליהם לטורח ולמשא. ובכל יום השבת מדברים מעסקיהם. ושביתתם ביום השבת הוא להם להכרחו ואינם מוסיפים מחול עה"ק. ועי"ז יורדים מנכסיהם. ודקבעי סעודתייהו בשבתא בעידן בי מדרשא. היינו כי מבלים את יום הש"ק רק באכילה ושתי'. ואינם הולכים לביהמ"ד לעסוק בתורה כנ"ל ועיין בס' אוי"ש שם. וז"ש חז"ל ויזרח לו השמש מכאן ששמרו האבות את השבת כי בזה שהורה לנו תוה"ק ויזרח לו השמש. וכדרשתם ז"ל וכי לו לבד זרחה וכו' נלמוד בטחון יעאע"ה בהש"י. ולא בכח האדם והשתדלותו עושה חיל. וממילא באים לשמירת שבת. ואברהם יגל יצחק ירנן וכו'. היינו שהשביתה הוא בשמחה בגילה ורינה. והאבות שמרו את השבת. עכ"ל אאמו"ר שליט"א): ועיין לקמן אות רכ"ח

קצט) כ' בס' ייטב פנים במאמר זכר ליצ"מ אות י"ב בשם הה"ק מרימנוב ז"ל אלו עוברין פרש"י בבל יראה כותח הבבלי כו' ר"א א' אף תכשיטי הנשים המלבושים והכובעות הגבוהות ופאה נכרית וזה שהוצרכה תורה שאור לא ימצא בבתיכם וכמו שדרשו וכפר בעדו ובעד ביתו זו אשתו ה"נ כך הוא ע"ש

ר) כ' בס' צמח דוד פ' נח: והנה הרה"ק מהרמ"מ מרומנוב זצ"ל פי' הפ' והסירותי לב האבן כו' כי אותיות נק' אבנים בס' יצירה וכו' ע"ש

רא) כ' בהקדמת ס' ברכת אברהם מהה"צ דומ"ץ דק' מונקאטש ששמע מרבו הק' רצ"א מדינוב שקיבל מהרבי ר' מענדלי זלה"ה. איש שהולך לקבץ צדקה עבור עניי ישראל ניצול מחיבוט הקבר ע"ש הובא בס' עשר צחצחות דף ל"ב ע"ב

רב) כ' בס' טעמי המנהגים ח"ג דנ"ז: בשם הררמ"מ ז"ל דהמלאכים שבאו אצל אברהם לבקרו שהו אצלו יותר משבעה חדשים. כי ביום הכפורים נמול ובשעת פטירתן היה פסח שאכלו מצות אצלו ע"ש

רג) כ' בס' דבש השדה אות ע"ג. ויאמר אברהם אל נעריו שבו לכם פה עם החמור ואני והנער נלכה עד כה ונשתחוה ונשובה אליכם. אמר בזה הרה"ק מהרמ"מ מרימנוב זצ"ל. בזה הלשון. ידוע מכל הספה"ק ומהמדרשים גודל המניעות שהי' לו לאבינו אברהם ע"ה אז בשעת העקידה בקיצור שהי' לו אז כל המניעות שיכול להיות בעולם. כי לא לחנם המצוה הזאת עומדת לנו מאז ועד עתה ולדורינו ולדורות דורותינו עד עולם ובזכותה ניצולים אנחנו מכל מיני פרעניות. אזי בוודאי עשה אז השטן כל מיני תחבולות אשר הי' באפשר לעשות ועל כ"ז לא עלה בידו. ואבינו אברהם ע"ה בגודל חמימות והתלהבות הבוערת בקרבו אש גדול ונורא לעשות ולקיים רצון כבוד קונו ולא הביט על כ"ז וגבר את הכל והלך בשמחה גדולה. וכאשר ראה השטן שאחר כל יגיעתו וטרחתו לא פעל כלל. מאוד חרה לו ע"ז. כי היה רואה איך שאברהם הוא הולך ועושה בשמחה גדולה. ואינו פונה כלל להמניעות שלו.