עטרת מנחם ז

וכל עולה והשחתה לא נמצא בו למונעו מלהביאו אל המלך. ובחפצו לקחת חבית החול לפזר עליו ליבש את הדיו. הפכתי הקערה עם המרק לפועל דמיון שיעשה גם הוא כן על הכתב – ואז טעה ותחת חבית החול לקח את חבית הדיו והפכה על הכתב. האברך הזה ראה את כל הנעשה והוא הי' כ"כ מופשט מגשמיות עד שלא ידע שהנני פה וקא סבר כי בידי ממש הפכתי חבית הדיו על הספר צעק מרוב פחד ומורא כי יקחו אותנו למאסר. אז ראו כלם כי זה האברך צופה ברוח הקודש במקומות אשר עין לא ראתה

יא) רבו הקדוש הרבי ר' אלימלך זי"ע ועכ"י קודם הסתלקותו בשנת תקמ"ו כ"א אדר) סמך ידיו על תלמידיו והאציל מהודו עליהם ונתן להרה"ק ר' יעקב יצחק את מאור עיניו ולהרה"ק רבי ר' ישראל מקאזניטץ כחו שבלב. ולהרה"ק רבי מענדלי מפריסטיק הנשמה שבמוחו. ולהרה"ק ר' אברהם יהושע העשיל מאפטא את כחו שבפיו. ואחר פטירתו. האירה הארץ מכבודם

יב) כה עברו עליו ימים רבים של צער. ובהמשך הזמן בראות חותנו כי ללא הועיל כל השתדלותו להעבירו מעל דעתו. וכי אם יקשיח עוד את לבבו ולא ירחם על בתו וילדי' ויעזבום לנפשם הלא יגועו ברעב. נכמרו רחומיו עליהם והתיר את נדרו והשיב אותם אל נוהו ויכלכל אותם כמאז על שלחנו. אחרי פטירת רבו הקדוש זצ"ל וכבר הגיע זמנו של רבנו הררמ"מ להיות רועה אבן ישראל ומורה דרכי היראה ועבודה. אז עלת העלות וסבת כל הסבות. הסב את הגלגל להעלות שמשו ולהזריח אורו על אוכק ארצנו. ויהי כשבתו סמוך על שלחן חותנו חדל מאכילת בשר מטעם כי השו"ב דמתא לדעתו נפסל מעבורתו ואסור לאכול משחיטתו. ובכל יום ויום הי' מתוכח עם חותנו על אודות הדבר הזה והי' מזהירו כי יחדל לאכול בשר זביחת אותו השו"ב. חותנו סיפר הדברים בפני קהל ועדה והי' לצחוק בעיניהם כי לא שמעו כלל שום לעז ושמץ דופי על השו"ב והרי הוא בחזקתו

עברו שבועות אחדים והנה באחד הימים גלה רבנו את אוזן חותנו כי גמר בלבו לעסוק בטוב משא ומתן לכן כאשר יסע למחר ליום השוק שבעיר ז. יסע גם הוא עמו להתחנך בעבודה ולהתרגל בדרכי המסחר. חותנו שמח מאוד והחליק אליו בעיניו. כן דברת, יפה דברת. הלא טוב תורה עם דרך ארץ וישכימו בבקר ויסעו עם עוד הרבה אנשים סוחרים בקרון אחד. עם הנץ החמה הגיעו אל כפר הסמוך ונראה להעיר ז' שם חנו מדי שבוע בשבוע במסעם על יום השוק והתפללו וסעדו לבם ואח"כ נסעו העירה. היום הזה בהיותם מתפללים שם ראו את פני הבעה"ב והנה הוא סר יזעף מאוד וישאלוהו מה היום מיומים? ויספר להם כי בתו הנה היא כורעת ללדת והיא מקשה לילד וזה יותר מיום תמים היא מתהפכת בצירי' וחבלי' וכבר היו אצלה רופאי העיר ורפו ידיהם מעשות תשועה כשמעם כזאת ויאמרו כל האנשים אל חותן רבנו הנה חתנך איש צדיק יתפלל נא בעדה. וידחוף אותם בשתי ידים. בעל הבית בשמעו שם ״צדיק" לא עזב עוד אותו ויפול לפניו ויתחנן לו אנא אדוני חוס ורחם עלי ועל בתי המסוכנת שלא תקטף באביב ימי חלדה. רבנו נעתר לבקשתו ויאמר לו: עתה שמע בקולי לכל אשר אציך לך אל חדר היולדת והגד לה כי חחי' ולא תמות אך בתנאי אם תגלה ממי הרתה. וילך אבי' אל