עטרת מנחם ו

העיר וחוצה נאנחה אנה תעזבני אישי ובביתנו אין אף ככר לחם. ויאנח גם הוא ויאמר הנה נמצא באמתחתי ככר אחד ויקח ויחלקהו לשנים ויתן לה החצי ויברכה בברכת פר דה. בדרך התנחם מאוד על אנחתו אשר הוציא מפיו בשמעו את התאוננותה מבלי משים כי ד' הוא הזן ברחמיו את הכל. וכי עוד לא הגיע למעלת ומדרגת התנא הקדוש בעזוב את נות ביתו במצב כזה והלך לרבו ללמוד תורה. ועל שאלת אשתו אנה תעזבני מבלי מזון ומחי' השיב לה איכא קורימו באגמא (עירובין כ"ב)

ז) שם אצל רבו הרבי ר' אלימלך קיבל תורתו מלא עומסו. והי' מתבונן בעינא פקיחא על כל דרכיו ומנהגיו כאשר בעצמו סיפר אח"כ והורה לתלמידיו לאמור : ״מי שזוכה לדעת שלמה כשרואה את הצדיק ומסתכל גם מכל אבר ואבר יכול ללמוד תורה ממש. כאשר הייתי לומד מרבי מכל אבריו תורה ממש. ומי שאינו זוכה לזה עכ"פ כשיסתכל בפני רבו צדיק משפיע עליו אור מכל אבר ואבר"

ח) וכשהי' אצל הרה"ק בעל ס' דגל מתנה אפרים בטרם התגלותו שאל אותו מה ראה אצל רבו הרבי ר' אלימלך. אמר לו: ״ראיתי למורי הקדוש בכל יום בעת שהי' מתבונן ביראת ד' היו עצמותיו רותתין מפחד ד' והדר גאונו וכל גידיו ועורקיו נעשו כעבותות ופניו משתנות ותחת אוזן האדם יש עורק אשר קבלתי ממורי ז"ל שלא יזדעזע משום דבר רק ביום המיתה. וגם העורק הזה ראיתי שהי' מזדעזע אצל מורי ז"ל בשעת התפלה מרוב פחד ואימת הבורא" וקלסי' הרה"ק בעל הדגל מ"א. ואמר שהחסיד הפולני מסתכל היטיב

ט) במשך השנים שהתגורר אצל רבו בליזענסק הי' רבנו בעל תפלות בר"ה ופעם אחת בר"ה כאשר הגיע העת לעבור לפני התיבה החביא א"ע ולא הלך להתכלל וחפשוהו ומצאוהו נחבא אל הכלים ואחרי רבוי הפצרות עבר לפני התיבה. ואמר אח"כ שמפאת זה לח רצה הפעם להיות ש"ץ כי הש"ץ דר"ה ויו"כ צריך להזהר שמיום ט"ו באב ואילך לא יעבור עליו יום אחד בלא לימוד שיעור גמרא. ורוא מחמת טירדת הדרך הי' לו אונס שלא הי' יכול ללמוד שיעור גמרא ביום אחד ע"כ לא רצה לעבור לפני התיבה

י) פעם אחת בהיותו מסתופף בצל כ"ק רבו הקדוש הרבי ר' אלימלך זצ"ל וטרם נודע לאיש מופת ובעל רוח הקדוש. והי' כאחד מן החסידים היושבים לפני רבם קרה הדבר. ביום השבת בסעודה השני' בשבתו יחד עם כל המסובין לפני רבם כאשר העמיד המשמש את קערת מרק לפני רבם. לקח הרה"ק הרר"א את הקערה והפכה על פיה ונשפכה המרק. ויצעק רבנו מהררמ"מ מתוך בהלה ופחד אהה אדוני מו"ר הלא יקחו אותנו כלנו למאסר ועתה הניחה מזה – המסובין כשמעם את הדברים כמעט שהתפרצה שחוק מתוך פיהם אפס מיראת רבם עצרו כח מלמלאות פיהם שחוק – מורו ורבו הקדוש השיב לו ע"ז. הרגע בני שלום לנו אל תירא הלא אנחנו פה היום כולנו. כל המסובין השתוממו לשמע תשובת רבם. אח"כ סיפר רבם בעצמו מה שעבר ביניהם: אחד משרי הממשלה מזימות יעץ להרע לכל היהודים שבמדינה. וכבר נסה פעמים רבות לכתוב שטנה בספר ולהביאו לפני המלך כי יתן עליו טבעת המלך ולא עלתה בידו. כי בכל עת קרה איזה מקרה שבסיבתה לא הי' ראוי הספר להעלותו על שלחן המלך. והיום גמר כתיבתו