עטרת מנחם נב

לדרכו דרך הקודש לבל ידע ממנו מאומה והצטער אאמו"ר ז"ל כי כבד להגיע אל הענוה של הרב הצדיק הנ"ל עכ"ל. וזאת העתיק לי יד"נ הרה"ג מ' משה הלוי רובינשטיין מטשעכינאווצי נ"י בעל המחבר ס' אש דת. והוסיף לכתוב לי: כי הרב גדול הדור הגאון ר"פ ז"ל. שמעתי מאת ידידי הגאון האמתי הצדיק ר' אליהו ברוך שליט"א האב"ד ור"מ דק"ק מיר. שהוא מגזע הגאון ר' אברהם אחי הגר"א ז"ל. והגיד לי שזה הרב העניו היה הגאון הקדוש שר התורה רשכבה"ג ר' פנחס הלוי איש הורוויץ זצ"ל אבד"ק וויטקוב. לעכוויץ. ואח"כ בפפדמיי"ן. בעהמח"ס הפלאה וש"ס. ומעתה מובן אשר כבר

רמתים צופים ח"ב דף פ"ד שסיפר הגה"ק הר"ר בונם ז"ל מפרשיסחא איך בילדותו חזר מהישיבה ממדינת אונגרין. והלך דרך עיר ליסקא. ושם היה רב גדול ומפורסם הגה"ק והטהור ר' מנחם מענדילי בהג"מ יעקב. שהיה חתן הגה"ק ר' יצחק הורוויץ אבד"ק האמבורג. והררמ"מ הנ"ל כשבאו אצלו הני תרי אחים הקדושים הרר"א והרר"ז ז"ל ולא התגלו עצמם ובאו אצלו לקבל נדבה. ונתן להם ואמר להם שמותם ומעשיהם כי הכיר בפניהם מי הם ע"ש. ועיין לעיל אות י"ד אודות הגה"ק ררמ"מ מליסקא זי"ע

וכבוד ש"ב הרב הגאון מ' שמחה שליט"א אבד"ק קלימנטוב כ' אלי בא' ממכתביו שמעתי מהרה"צ בנש"ק מו"ה יחיאל הורוויץ שליט"א אבד"ק פאקשיווניצא וכעת מתגורר בטארנא. בן הגה"ק מ' מאיר מדזיקוב ז"ל. שזקיני הגה"ק מ' מענדיל מליסקא הי' מקודם רב בעיר לעשניב. והגה"ק שנקרא זאסלאווער חזן הי' ש"ץ וחזן בעיר ההיא והגה"ק שפאליר זיידא. והגה"ק מ' מרדכי מנעסכיז היו תלמידיו. אבל בהצנע לכת. כי בכל לילה אחר חצות באו אליו ולמדו סתרי תורה. ובעיר לא ידעו מקדושתו. מלבד שני תלמידיו הנ"ל ודרכו היה לילך על סעודות בר"מ ונישואין לעשות מי שברך כנהוג. ואח"כ כאשר תלמידיו התחילו לטעום מזיו קדושתו. הלכו עמו על כל הסעודות. וכשהגיע למי שברך לא הניחוהו תלמידיו לנגן. רק הם נגנו המי שברך. ובעה"ב מהעיר לא הקפידו ע"ז. גם לא יכלו למאן במי שברך של התלמידים הנ"ל כי היו נכבדים בעירם. פ"א הי' בר"מ אצל הרופא. והרב הגה"ק מהרמ"מ הי' לו סנדקאות וישב בראש כנהוג. וכשהגיע למי שברך. התחילו תלמידיו לזמר. וצעק הרופא הבעל ברית. עליהם. מה לי ולכם. הלא החזן כאן וכי אין כבודו לזמר. אצלי מי שברך והתחיל לחרף ולגדף. והרב פייסו בדברים שכן המנהג אצל שאר בע"ב למען שהוא איש זקן תלמידיו מסייעים אותו. אבל לא הועיל מאומה והרופא צעק בדברים קשים. עד שאחד מהתלמידים לא יכול עוד לסבול בזיונו של רבו הק'. וקפץ ממקומו והכה על הלחי להרופא. ותוכף דלג וקפץ דרך החלון החוצה וכלם ברחו לנפשם והסתתרו במחבא איזו ימים. והרופא העליל על הרב. ועל החזן ועל תלמידיו לפני האדון מהעיר. כי הי' חשוב בחצר. עד שהוכרחו כלם לעקור דירתם משם. והגה"ק רמ"מ חזר למקום אביו הגה"ק ר' יעקב אבד"ק ליסקא עכ"ל

וש"ב הרה"ג חו"ב מהר"א אטינגא שי' מדוקלא כ' הגה"ק מ' מנחם מענדיל