עטרת מנחם לג

הנהיג לומר המזמור קודם אשרי וכן נשאר המנהג

קיב) עוד מנהג אחד נשאר בבהמ"ד ובבהכ"נ שבעירו מתקנותיו שתקן שאם חל שמיני עצרת להיות בשבת לא יעשו ״הקפות״ בליל שמיני עצרת כדי שלא יבואו לידי חלול שבת בהדלקת הנרות וכיו"ב שעושים לכבוד שמחת התורה ועד היום נוהגין כן ברומאנוב

קיג) בס' מנחם ציון דרושים לפסח כ' וכן נהגתי בעצמי לומר כ"פ ביום בלי ברכה היום כך וכך לעומר. ושם בדרושי אגדה מביא שנהג בימי חורפו לחזור בכל יום יום המאמר בזוה"ק פ' וארא ד"ה ולקחתי אתכם שהוא מלא דברי מוסר ויר"ש ע"ש. ושם בפ' אמור מביא וע"כ אנו נוהגים לומר בשבת ג"פ מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר ע"ש

קיד) לא כהדס במדבר הי' רבנו מוהררמ"מ ז"ל. לא בדור יתום הי' רבנו רבן ואביהם של ישראל. אבל אך בדור דעה. בתקופה מזהיר' כזוהר הרקיע כעצם השמים לטוהר בין התקופות של החסידות. וכל צדיקי דורו רכשו לו כבוד. ואהבה עזה היתה שוררת ביניהם. קדשוהו רוממוהו לעילא ולעילא. הרב המגיד הקדוש מקאזניץ אמר עליו הכי קרא שמו ״מענדל״ כי הוא כאישון בת עין של ישראל, (דאם מענדל אין אויג)

והחוזה הקדוש מלובלין רכש לו כבוד גדול עד שאמר ״כי ירא לשלוח לו פריסת שלום כי מי יגיש לפרוס בשלומו״ וכאשר בא החוזה הקדוש ללאנצוט בא רבנו מוהררמ"מ. וגם הרב הקדוש מוהר"ר אברהם יהושע העשיל מאפטא זצ"ל בעל המחבר ס' אוהב ישראל על ש"ק ללאנצוט אל רבנו החוזה. וע"י מסירת מתנגדים נלקחו שלשתן אל בית המשפט המחוזי לעיר רישא. ולאשר כי רבנו ידע לדבר בשזה האשכנזית הי' הוא ראש המדברים להשיב להשופט על שאלותיו. וכאשר שאל השופט מה מעשיכם ענה רבנו עבודתנו עבודת המלך ממ"ה הקב"ה בשקידה. ולמה באתם הנה ל אל הרבי יעקב יצחק. ומה טובו ומהותו ? הוא עובד את ד' בשקידה יותר עצומה. ולמה תלבשון בגדי לבן ? ומדוע לובש האדון בגדים שחורים. השופט נתמלא חימה על תשובה זו. וצעק השיבני על שאלתי. השיב לו רבנו אם ידבר האדון קשות לא אשיבך כלל ובדברו הפך ידו באצבעו ופרד ואימה נפל על השופט ואמר עם אנשים כאלה אין לי עסק ושלחום לחפשי

ובספר היכל הברכה מהרה"ק מהרי"א מקאמרנא זצ"ל בפ' ראה כ' וז"ל: את הברכה אשר תשמעון שמעתי מאיש אחד ששמע מרבנו הקדוש ר' יעקב יצחק מלובלין שאמר בזה"ל ברכה זה הרב ר' מענדלי מרומנוב. ברכה זה הרב מ"ה ישראל מקאזניטץ ברכה זה הרב מאפטא וכו'

קטו) ובעת התחולל רוח פרצים להפריד בין הדבקים. בין רבנו הקדוש החוזה מלובלין ובין תלמידו הגה"ק היהודי מפרשיסחא זצ"ל והמגיד הקדוש מקאזניץ החזיק בידי היהודי מפרשיסחא ושלח המגיד אחרי הרה"ק היהודי ואחרי מתנגדו מהרי"ל מזאקולקוב לעשות שלום ביניהם. עד כי היתה עי"ז גדר אהבת המגיד והרבי מלובלין כמעט דחוי' אז פעל רבנו מוהררמ"מ להחזיק במעוז השלום מבלי לתת רווח בין הדבקים. ורבנו הי' אומר אז ״כי הנהו מוכרח לעמוד על משמרת בני היכלא דמלכא המגיד מקאזניץ והרבי מלובלין להמשיך השלום ביניהם". ועל כן נסע היהודי מפרשיסחא אל רבנו הררמ"מ רומנובה כי יהי' גם הוא עליו