עמודיה שבעה צא

מקום מושביך ואחיזתך במקום של אותו שער הנקרא איתן. והנה הי' עוד חטא אחד בידו של קין שגזל תאומתו של הבל וגזיל' אין לה תיקון עד שישיב גם זה נתקן ע"י יתרו שנתן בתו צפורה למשה שהיא התאומ' היתיר' שגזל קין כמ"ש בעל עשרה מאמרות חלק ג' מח"ה פ"ט והוא מדברי האר"י ז"ל החכם הגדול וכאשר בא להתגייר אמר א"ני ח"ותנך י"תרו בא אליך רמז לו בר"ת אחי כי הוא הי' אחי משה מצד הגלגול ובזה תבין כוונות רז"ל הנ"ל אני חותנך יתרו וגו' צא בגיני כי חשב יתרו כי לא יקבלו משה מאיזה טעם שיהיה עמו ולכך בא לגלות לו טעם גירותו ואמר "אני "חותנך "יתרו רמז לו בר"ת אחי ר"ל אחרי שאני אחיך קין ששפכתי דמך דין הוא לתקן החטא בשפיכת דמי המילה ולפיכך עשה בגיני וצא לקבלני תחת כנפי השכינה ואם אין אתה עושה בגיני כי שמא תאמר מאן יימר שאני אחיך קין מוכרח אתה לצאת בגין אשתך שהיא בתי שלקחת לאשה ואיך עשית כזאת ליקח בת כומר לעכו"ם אלא ודאי זה יורה שאני אחיך שגזלתי תאומתך לפיכך צא וגיירני וע"י זה יתוקן חטאי. וזה הי' גם כן כוונת יתרו כאשר שמע בנותיו אומרות איש מצרי הצילנו מיד אמר ואיו למה זה עזבתן קראן לו ויאכל לחם ישא אחת מכם ורז"ל אמרו איש מצרי וכי מצרי הי' אלא הוא האיש שהרג המצרי ולכך נ"ל שכאשר שמע יתרו זאת מיד אמר ואיו קראן לו ויאכל לחם ישא אחת מכם דבשלמא מקודם לא עלה זאת על דעתי כי מהיכי תיתי משה הצדיק יקח בתי בת כומר אבל אחרי שהרג הוא המצרי וקשה למה וצריך לומר בשביל שהוא הבל שנקם נקמתו ואם כן ודאי הוא שישא בתי כי בתי אחת היא תאומתו הנגזלת ממנו ולכך תנו לבבכם לידע איו הוא וקראן לו ויאכל לחם ישא אחת מכם. ובזה תבין מדרש תימה פרשת תרומה בענין זמרי שהביא המדינית לפני משה ואמר זו אסורה או מותרת ואם תמצא לומר אסורה בת יתרו מי התיר לך התחילו בוכים אמר הקב"ה משה בוכה אתה והיכן חכמתך שאמרת דבר ובלעת לקרח ועכשיו אתה בוכה ע"כ וקשה אחר שזמרי אמר באם תמצא לומר וא"כ אף אם נאמר שנתעלמה ממנו הלכה קנאין פוגעין בו מ"מ הי' לו לומר אסורה היא דמה אית למימר בת יתרו מי התיר לך הי' לו לומר שהיא תאומתו הראשונה שנגזלה ממנו אלא הוא הדבר שדברנו שבאמת משה ידע זאת ומכל מקום ירא להשיב כי חשב פן יאמרו מאן יימר שאתה הבל ולכך התחילו בוכים ולפי האמת יש לזה ראיה ברורה אחרי שבלע את קרח כנזכר לעיל ולכך אמר לו הקב"ה משה היכן חכמתך שאמרת דבר ובלעת את קרח ואם כן יש לך ראיה ברורה שאתה הנ"ל ואם כן למה אתה בוכה ואין משיב להם על דברם. ובזה נבא אל ביאור מאמר הנזכר לעיל רק יש לידע למה היה משה בשני מדריגות יותר רק כל הנבראים חדא שזכה לעלות ואע"ג שגם אליהו עלה מ"מ לא עלה בגוף ונפש כי חומר גופו נשתייר בחללו של עולם שאם יצטרך לירד לזה העולם שיוכל להתלבש בלבוש חומר גופו הראשון כידוע ליודעי חן וגם חנוך שעלה לא עלה בגופו ממש כמו שהי' בעה"ז אלא שנהפך בשרו ללפידי אש כמ"ש בפרקי היכלות דר' ישמעאל כ"ג מה שאין כן משה שהיה שם בגוף ממש והטעם הוא כמ"ש בעשרה מאמרות בחלק ג' מח"ה פ"ט על משנה מי שאבדה לו דרך שדיהו יפרח באויר כי הכל אבדה לו דרך שדיהו שלא היה לו חלק בעה"ז ולכך כשחלק את העולם עם אחיו קין לקח לחלקו מטלטלי' ולא קרקעות והדין נותן שיפרח באויר ולכך אמר לו קין פרח ונתקיים זה במשה שהוא הבל שעלה אל אלהים שהוא מעין פרח באוירא האמור בהבל כמו שהארכנו מזה בעמוד זה ע"ש. ויש עוד מדריגה שניה במשה על שאר בני אדם שפירש עצמו מאשה ונדבק בהקב"ה וכביכול היה לו כאשה לאיש שבעלה גוזר עליה והיא מקיימת כך משה גזר על הקב"ה למה ה' יחרה אפך קומה ה' שובה ה' כמו שאמר רז"ל בפרשת ברכה על פסוק משה איש האלהים וזה היה בזמן שצוה הקב"ה לפרוש מאשתו כמו שאמר בזהר פרשת פקודי עמוד שצ"ז ושצ"ח וז"ל של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קודש הוא הא אוקמוהו דפריש ליה מאיתתא פי' שהאשה נקראת נעל וכמ"ש בהדיא בזהר פרשת