עמודיה שבעה פה

בתחתונים ומה שהודה ראובן בבלהה ועשה תשובה טעה בענין או שתשובתו היה לפי שנתגלגל הדבר על ידו ולכך אמר איוב אחרי זאת פני חמרמרה וגו' על לא חמס בכפי ארץ אל תכסי דמי וגו' ר"ל הרי אין שום עבירה בכפי ופני חמרמרה מני בכי על עוות הדין ולכך ארץ אל תכסי דמי. גם עתה הנה בשמים עדי וסהדי במרומי מליצי רעי אל אלוה דלפה עיני ויוכח לגבר עם אלוה. ר"ל אפילו שעתה עדי בשמים שהשמים הם מגלים עיני לפי שבשמים היא מצוייה הקורבה שמטעם זה אסור היה למטה להשתמש בשרביט הזה. מליצי רעי ר"ל כמו שהוא מליצות של רעי שגם רעיהם מוכיחים אותי בדבר זה וחושבים שמטעם זה היסורין באים עלי אל אלוה דלפה עיני ויוכח לגבר עם אלוה ר"ל אני אין מסכים עמהם בדבר זה משום שאל אלוה שקרא אותי הקב"ה אלוה לפיכך דלפה עיני כי אחר שאני אלוה ודאי לי היה מותר להשתמש בשרביטו ויוכח לגבר עם אלוה ר"ל בתמיה איך יתכן שהקב"ה יוכיח לגבר שהוא עם אלוה ר"ל שאני עמו שהוא הקב"ה אלוה בעליונים ואני אלוה בתחתונים וכמו שהוא משתמש בשרביטו למעלה גם לי מותר היה להשתמש למטה ובזה נסתלקו כל הספיקות אשר עלו על לב מבין בפסוקים אלה ונדבר בו עוד בעז"ה בעמוד שישי מגדל דוד ע"ש

תם ונשלם עמוד השלישי הנקרא עפר יעקב

בעזרת האל האומר ועושה. אחצב עמוד הרביעי תורת משה

(יט) בפ' שמות בלידת משה כתיב ותרא אותו כי טוב ותצפנהו שלשה ירחים ופליגי רז"ל בגמ' דסוטה חד אמר כי טוב שנולד מהול וחד אמר שנתמלא כל הבית כולו אורה. והנה לפי הפשוטו משמע דפליגי הני תנאי אבל לפי הזוהר בפ' זו משמע דלא פליגי וז"ל ותרא אותו כי טוב אמר ר' חייא דאתייליד מהול וכו' רבי יוסי אמר נהירו דשכינתא דנהיר ביה חמאית דבשעתא דאתיליד אתמליא כל ביתא נהורא דכתיב ותרא אותו כי טוב הוא וירא אלהים את האור כי טוב ועל דא כי טוב הוא וכלא הוה עכ"ל משמע מדקאמר וכלא הוה שהכל היה בו שנתמלא הבית אורה ונולד מהול וקשה למה באמת כן אחר שמלת כי טוב רומז על האור איך ירמז על שנולד מהול ואיך יתקיימו שניהם כאחד אבל ביאור הענין עם מה שאמר בעל חסד לאברהם בחלק עין הקורא נהר אחד בענין המילה מה עניינה וז"ל ענין המילה הוא רומז על אור השכינה שהיה אדם הראשון צופה ומביט על ידו מסוף העולם ועד סופו ואותו האור נקרא טוב ומן הראוי היה שאותו אור העליון יתפשט בכל העולמות אמנם הקדוש ב"ה העלים וצפון אותו אור הטוב מפני שראה שאין העולם כדאי להשתמש בו ולכך כאשר חטא אדם הראשון נגנז אותו אור ולכך אז גם כן נמשך בערלתו וכו' ולכך מלים התינוק שיהא בכלל כי טוב שהוא אותו האור העליון הנקרא כי טוב עכ"ל ונ"ל שזה שאמר ותרא אותו כי טוב רצה לומר שראתה את משה תיכף בצאתו מרחם שהוא בכלל האור הנקרא כי טוב דהיינו שנולד מהול ואם כן מיד בצאתו לאויר העולם נתגלה בו האור הנקרא כי טוב וזהו מלת ותרא שהוא על האור ששייך בו ראיי'. ובא מאן דאמר שני ומפרש דברי הראשון ביותר ואומר שנתמלא כל הבית אורה ר"ל אחר שנולד מהול והיה בכלל כי טוב שהוא האור הראשון שהיה