עמודיה שבעה פד

צרופים הוי"ה ולו מותר היה להשתמש בשרביט המלך ולכך אמר אמנם כי אתם עם ועמכם תמות חכמה ר"ל אתם חושבים שאתם חכמים והגעתם לקצה האחרון של חכמה וחושבין שאין אני יודע כלום דעו כי גם לי לבב כמוכם ומה שאתם אומרים שזה היה בחטא יעקב שחוק לרעהו אהיה קורא לאלוה ויעניהו שחוק צדיק תמים ר"ל שחוק אין זה אלא שחוק שאתם כמצחקים בי ודוחים אותי בטענת בדויות זא"ת למה ואומר לרעהו אהיה ר"ל וכי איך אפשר שיבואו עלי יסורין משום אחיות והלא לרעהו של הקב"ה כביכול אהיה כבר בימי יעקב וכל כך למה ואומר קורא לאלוה ר"ל שהרי הקב"ה קרא את יעקב לאלוה להיות אלוה בתחתונים כמו שהוא כביכול אלוה בעליונים וא"כ ויעניהו לשון עינוי ר"ל איך יענה אותו עתה ביסורין אלא ודאי אתם אינם אלא כמצחקים בי. שחוק צדיק תמים ר"ל איך יתכן שתעשו צחוק ביעקב שהיה צדיק תמים ואתם משחקים ומטילים בו מום לומר שהוא חטא ואני סובל עתה היסורין. ולכך בסי' י"ג בסיום דבריו אמר ואולם אתם טופלי שקר כי אין אמת יוצא מפיכם מי יתן החרש תחרישון והיה לכם לחכמה. אבל אחר שדברתם גיליתם שאין אתם בקיאים בסודות. שמעו נא תוכחתי וריבות שפתי הלאל תדברו עולה ולו תדברו רמיה הפניו תשאון אם לאל תריבון. ר"ל שמעו נא טענתי וריב שבשפתי שאני מתרעם בדין ואתם שאומרים ומריבין עמי לומר שייסורים באו על שהשתמשתי בשרביטו של הקב"ה. הלאל תדברו עולה וגו'. ר"ל וכי אפשר שתאמרו לאל עולה הוא לעשות כזאת או תריבו עמו על זה ודאי לא תאמרו ולא תריבו אתו כי אחר שהוא אל זהו שרביטו הראוי לו להשתמש וא"כ גם אני אלוה בתחתונים ולי הותר להשתמש ג"כ בשרביטו ואיך יעלה על דעתיכם לומר לי שעשיתי עולה ותריבון עמדי בשביל זאת. והנה אליפז התימני כאשר שמע התנצלות איוב שהוא מחזיק עצמו לאלוה חשב שאין זה טענה והתנצלות כי חשב מנלן זאת אי משום שהיה לו י"ב בנים דוגמת י"ב צירופי הוי"ה אין זה ראיה שהרי היה ראוי להוליד עוד שני בנים מנשה ואפרים אם לא היה ראובן חוטא שבלבל יציעו ולפי שנחשב זאת לראובן לחטא ודאי שיעקב היה ראוי להוליד יותר וחטאו חטא באחיות. ולכך אמר לו אליפז הבסוד אלוה תשמע ותגרע אליך חכמה מה ידעת ולא נדע תבין ולא עמנו הוא ר"ל בתמיה וכי שמעת שאתה בסוד אלוה ולכך אתה מתרעם הנה אראה לך שתגרע אליך חכמה ר"ל שבאמת הגעת לחכמה לידע טעם היסורין שעליך אבל נגרע אליך חכמה שאין אתה מבין הדבר על בוריו ובשביל כך אתה מתרעם. מה ידעת ולא נדע תבין ולא עמנו הוא. ר"ל הרי כל מה שאתה יודע ומבין גם אנו מבינים אבל אנו מבינים הדברים ביותר ואם כן מה יקחך לבך ומה ירזמון עיניך כי חשיב אל אל רוחך והוצאת מפיך מלין ר"ל למה ישיאך לבך להשיב תשובה שרוחך הוא לאל שאתה אלוה בתחתונים ועי"ז והוצאת מפיך מלין להתרעם על הקב"ה מה לך ולדברים האלה. מה אנוש כי יזכה וכי יצדק ילוד אשה ר"ל איך יעלה כזאת על לב אנוש חליש וילוד אשה שידמה עצמו לאל יתברך ומה שאתה טוען ומתנצל בי"ב בניך. אחוך שמע לי וזה חזיתי ואספרה אשר חכמים יגידו שהודה ראובן בבלהה כנ"ל ור"ל בזה אני מראה לך בהוכחה גדולה שדבריך הם דברי הבאי כי אחרי שראובן הודה שחטא בבלהה שבלבל יצועי אביו שלא נולד ממנו אפרים ומנשה ואם איתא שיעקב היה בסוד אלוה וא"כ מה הודה ראובן ועשה תשובה במעשה בלהה שהרי לפי דבריך לא חטא כלום כי יעקב לא היה ראוי להוליד יותר משנים עשר בנים לפי שהוא אלוה בתחתונים אלא ודאי הוא שיעקב היה ראוי להוליד יותר וראובן הוא שחטא שבלבל יציעו ומנע ממנו שני בנים וא"כ ודאי הוא שיעקב לאו אלוה בתחתונים היה ולו היה אסור להשתמש בשרביט המלך כמו לאחרים ולפי שעבר לפיכך הקב"ה פורע לך עתה להכותך ביסורין. והנה איוב היה סבר כדעת האחרת הנ"ל שאדרבה מעשה ראובן יוכיח שהוא אלוה שהקב"ה אנה ע"י שלא יוליד יעקב יותר משנים עשר בנים לפרסם שהוא אלוה