עמודיה שבעה סז

זמן הקצב מאתו י"ת להיות שם בתוכה אבל כאשר ראו שניתוסף ונתרבה בטומאה היה לחוש לזה לפיכך חשבו ליעצו שימול עצמו ויתוקן הניצוץ קצת ע"י המילה בהסרת הערלה טומאה הרצוצה ואח"כ ע"י הריגה יתוקן הניצוץ תיקון גמור כי זה ענין כל ההרוגיה שהם נהרגים בכל דור ודור שבשפיכת מים לארץ יכופר לנפש אשר בו וכל הזוהמא שהיה באותה נפש מתבטלת על ידי ההריגה כנודע מדברי חכמי אמת וטעם שני כמו שאמר לעיל כי לאו כולי עלמא באים בסוד ה' וחשבו שאחותם דינה יבא ללעג וקלס בין הבריות ולכך באו עליהם והרגום. והנה טעו בשתיהם לטעם הראשון אם תמצא לומר שכן היא האמת מ"מ מה חטאו ופשעו כ"ד אלף שהיה להם להרוג את שכם לבד וכן מצאתי בהדיא בפירוש רמב"ן על התורה בפרשה זו שמטעם זה ארר יעקב אפם ולכך נפרע מהם הקב"ה בכ"ד אלף תלמידי ר' עקיבא ולפי טעם שני גם זה טעות דבשלמא אם היו מניחים מלהרגם אע"פ שמי שלא ידע הסוד ויאמר שדינה היא זונה מ"מ יהיה הרבה היודעים סודות וידעו האמת אבל אחר שעשו אותו מעשה והרגום גם אלו שיודעים סוד זה יבאו לטעות ויאמרו שדינה זונה ממש הוי דאם לא כן איך באו בני יעקב והרגו אחר שהיה להם טובה לפי הסוד ויבא ספק גם בלב היודעים ובקיאים בסוד ואע"פ שיהיה להם ללמוד ששמעון ולוי טעו וראי' מדנהרגו כ"ד אלף תלמידי רבי עקיבא ובודאי יתנו אל לבם שהסוד הוא אמת שנטהרה דינה מ"מ המשך הזמן שלא היה המעשה שמתו כ"ד אלף תלמידי ר' עקיבא יבואו לטעות כי אפילו שיש שיודעים סודות מ"מ לא נביא הוא ולא בן נביא לידע העתידות ואין לו אלא מה שעיניו רואות או שומעת את אשר נעשה תחת השמש שכבר היה לעולמים. והנה זה היה הווכיח בין יעקב ובניו אחר שעשו אותה מעשה אמר יעקב עכרתם אותי צלולה היה החביות ועכרתם אותה ר"ל למה הרגתם את שכם וכ"ד אלף אי משום שבא על דינה וטימא אותה והא אדרבה צלולה היה החביות ר"ל על ידי שבא שכם עליה בזה נעשה צלולה החביות כי היה בתוכו זוהמת נדה מימים הקדמונים ועל ידי שבא עליה שאב כל הזוהמה ונעשה צלולה החביות ממה שהיה עכורה מתחילה קודם שבא עליה ואתם שבאתם והרגתם אותם עי"ז עכרתם אותי להבאישני ביושב הארץ כי מעתה הכל יאמרו בפיהם אפילו מי שהיה יודע סוד זה יאמר שהסוד הוא שקר שאם היה אמת למה באו שמעון ולוי והרגו אותם ואדרבה היה להם טובה שזה גרמה לטהר מטתם מכל סיג אלא ודאי יאמרו שנטמא' דינה ואם כן אתם הם שעכרתם אותה שעל ידכם יאמרו שדינה נעכרה על ידי שכם ואם תמצא לומר הדין הוא עמכם כמו שחשבתם הנה אגלה לכם הרעה הגדולה את אשר יקרא אתכם באחרית הימים על ידי ההריגה הזו ואני מתי מספר ונאספו עלי והכוני ונשמדתי אני מביתי מת"י מספ"ר דייק ר"ל הרי אני מוכרח ליתן מתים כמספר הרוגי שכם שימותו תלמידי ר' עקיבא כמספר כ"ד אלף הרוגי שכם ואם איתא שבדין הרגתם אותם כמו שעלה בדעתכם ואם כן למה ימותו תלמידים אלו במספר הזה אלא ודאי רעתכם רבה שחטאתם נגד ד' ובזה יובן נמי דקדוק הלשון למה אמר מתי מספר ולא אמר מתי כמספר בכף הדמיון אלא שבא גם כן לרמז על מ"ש לעיל שתלמידי ר"ע מתו כולם בימי הספירה בין פסח לעצרת וזהו מתי מספר שהמתים האלה שימותו בשביל הרוגי שכם הם ימותו בזמן המספר של בני ישראל שמונין וסופרין בכל שנה ימי הספירה שהם בין פסח לעצרת ולכך אמר ואני מתי מספר ולא אמר ואנו לשון רבים שהרי המתים יהיו מכל השבטים שכל נשמות ישראל באים מהם אלא רמז להם ענין נפלא מ"ש האר"י ז"ל על פסוק מידי אבי"ר יעק"ב שהם אותיות רב"י עקיב"א שניצוצו של יעקב הוא ניצוצו של ר' עקיבא. ולכך אמר ואני מתי מספר אני דייקא כי אני הוא ר' עקיבא שיעמוד אחר זמן וכ"ד אלף תלמידים שיהיו לי ימותו כלם בזמן מספר בני ישראל בין פסח לעצרת שאז יגברו עליהם הדינים וימותו כולם בפרק אחד וז"ש ונאספו עליהם הקליפות והדינין של יושבי הארץ והכוני אז ונשמדתי אני וביתי דייקא